I broke down

"חה חה חה!" המשיכה לצחקק באכזריות. "תראו איך היא לבושה! היא כזו פריקית!" לחשה לחברותיה. אך ג'נה התאפקה והתעלמה מהסיכסוכים הצפויים לעייניה.
"אני אומרת לכם היא רצחה משהו.." משהיא אחרת מהחבורה לחשה. ג'נה גילגלה את עייניה בלגלוג ופתחה את המחברת שהיתה ברשותה.
"טוב טוב אני הולכת!" צחקקה הנערה. "היי את ג'נה?" שאלה בחביבות צבועה.
"כן.." לחשה.
"זה נכון ש.. שסמת נעצים בכיסא של המורה להסטוריה?" אמרה בניצחון.
"זה נכון שאת חסרת טקט?!" אמרה ג'נה בהירות ומיד קמה ללכת.
"למה את הולכת יש לנו מלה על מה לדבר… עכשיו!" היה בקולה מאים ומעט שטני.
"זוזי מדרכי!" נפנפה אותה ג'נה וניסתה לעבור אותה.
"את לא מבינה עם מי את מתעסקת…" עצרה את דרכה.
"אני יודעת בדיוק עם מי אני מתעסקת.." לחשה ג'נה ועקפה אותה במהירות.
"חה חה! אני ידעתי שזה יקרה!" לחשה אחת הבנות לשנייה. ג'נה ידעה שזה חסר טעם לדבר איתן בכלל והלכה ממקומה.
"מה נראה להם בכלל.." לחשה ג'נה והיעפה אבן שהייתה בדרכה בעצבים.
בחיים לא אגיע למצב הזה שלהם… של הצביעות! חשבה בתוך תוכה. מי ירצה להיות עם בנות כאלה… המשיכה לחשוב.
"חבורה של צבועות!" התעצבנה ג'נה בעודה ממשיכה ללכת. היא נשמה בחבדות והתיישבה בדשא. ג'נה שלפה את המחברת מי תיקה ודפדפה בדפים. עד שהיא נעצרה בדפדוף בכך שעייניה היו דבוקות לאותו עמוד.
"לא להרים ידיים" לחשה לעצמה בלחישה. "לא להרים ידים.." התחילה לשיר בלחש.
"עם תרים ידים.. זה בסדר…" המשיכה לשיר בלחישה. "על ת'פחד ללכת משם.." המשיכה לשיר.
"כל ת'פחד להתעלם.. כי זה בסדר.." חייכה..
"עם תרים ידיים זה לא אומר שאתה חלש באותו רגע.." שמעה קול מזמר מאחורייה ומיד קמה לחפש לראות מי זה היה.
"מי שם?!" צעקה והוציאה את סכינה מהתיק במהירות. הילד יצא משם מבוהל ומרים ידיים באוויר. ג'נה נשמה לרווחה והחזירה במהירות את הסכין לתיק שלא יראה.
"סליחה שהפרעתי אבל רת כותבת מאוד יפה.." התקרב אלייה.
"תודה.." נהייתה אדומה ומיהרה להכניס את המחברת לתיק.
"תמשיכי!" מיהר לעצור אותה.
"מה.. לא! עזוב אני.."
"את מה?"
"צריכה ללכת!" נפנפה את משפטו ומיהרה לאחז בתיק.
"חכי!" עצר אותה. "רוצה להראות לי שיר שכתבת?"
"אני לא יודעת…" לחשה.
"נו מה אני כבר יעשה? אפרסם אותו באנטרנט ואגיד שהוא שלי ואז אני אקבל מליונים?"
ג'נה הסתכלה בחשד על עינייו.
"צוחק!"
"טוב טוב!" חייכה ג'נה.. והילד חייך חזרה.