אכזבות
אני שונאת אכזבות,
הן באות ברגע ולא נעלמות.
הן תחושה שנשארת,
הרגשה שלא עוזבת.
אכזבות מאכזבות,
הן גורמות לי לבכות.
לרצות לצרוח ולשחרר,
להתעלם ולוותר.
מצד שני, אני כועסת כל כך,
הלוואי שיכולתי להתעלם- פשוט כך.
אבל אי אפשר להתעלם מאכזבות,
הן חוזרות ובאות, ושוב תוקפות.
ואפשר רק להתאכזב,
לבהות במילים מבלי להתרברב,
אפשר רק לעצור את הדמעות,
להפסיק ולשכוח את התקוות.
אכזבות הן דבר מאכזב,
הן רק עושות שיהיה כואב.
אז אני שונאת אכזבות,
פשוט כי הן אותי מדכאות.
תגובות (7)
ואוו, המילים ממש חזקות ועמוקות,
אהבתי מאוד את השיר הזה! בעיקר את הבית השני…
מדרגת חמש <:
תודה, שמחה שאהבת (:
ואוו איזה כתיבה יפה ועמוקה אני מסכימה עם ספיר ^-^
באמת שזה מחזק ומעורר הרבה דברים
מדרגת 10000000000 עם היה חח
אוהבת שרית =)
צום קל שיהיה לך !
תודה רבה, שרית, אני שמחה לשמוע את זה (:
אהבתי את השיר..אבל משהו אחד יש לי להעיר עליו…
אכזבות נועדו כדחי להפוך אותך לחזקה יותר, הן נועדו כדי לחשל אותך. ובלעדיהן לא היית מה שאת עכשיו..
צום קל גם לך..
אהבתי את השפה הקלילה! מקסים :)