תן לי רק סיבה לחיות – פרק 4 1D

חלק א'- תקועים ביחד..
*מנקודת מבטו של ליאם..*
ארבע שעות..
ארבע שעות עברו מאז שנתקענו פה..
רק לפני שעה אחת שמו לב בכלל שאנחנו תקועים, וכרגע מחכים לטכנאי שיגיע סוף סוף..
שחף הספיקה להירדם ולהתעורר מספר פעמים, בכל פעם שראתה אותי היא חייכה חיוך קטן ולאחר מספר דקות ונשיקות קטנות היא שןב נרדמה..
היא התעוררה לפני כמה דקות, שוב…
"לילי? מ-מה אנחנו?.." היא שאלה מגמגמת מעט..
"בני אדם..?" שאלתי לא מבין בדיוק למה היא התכוונה..
"לא," היא ציחקקה..
"מה אני ואתה?" היא שאלה..
"שחף פלס, תוכלי לכבד אותי, ולגרום לי לחייך כל בוקר לשארית חיי, בכך שתהפכי להיות החברה שלי?" שאלתי אותה, אוחז בידה ומסתכל בעינייה הגדולות..
"זה יהיה לי לכבוד.." היא חייכה ובלי ששמתי לב, כבר היינו עמוק בנשיקה לוהטת..
היא ישבה מעליי כשכל ברך שלה בצד רגליי..
ידיי אוחזות במותניה, מלטפות, ולשוני חוקרת את פיה, רוקדת עם שלה במחול התשוקה..
"מה לעזאזל קרה בזמן שהייתם תקועים פה?" שמענו את מישל ואבי מצחקקות לשאלתו של הארי..
"אממ… כלום..?" אני ושחף אמרנו ביחד, מנסים להסתיר את הגלוי ממזמן…
"זה לא בדיוק נראה ככה.." לואי אמר וקרץ..
"כמו מה?" זאיין ואפריל גם הם הופיעו מולנו, אני ושחף כבר עומדים, ידינו שלובות יחד..
"אנחנו ביחד…" אמרתי בשקט, חיוך קטן על פניי ופניה של שחף.

חלק ב': זוגות זוגות, זוגות זוגות..
*מנקודת מבטו של ליאם..*
"אז גם את וזאייני זוג עכשיו? " שחף ציחקקה ממקום מושבה בחיקי, אל אפריל המסמיקה..
"כן…" היא השיבה בחיוך וסומק עז על פניה החיוורות..
"עכשיו רק שלואי ונייל יהיו ביחד סוף סוף וכל החלומות שלי יתגשמו!!!" אלה ציחקקה מתיישבת על הספה לידי..

"שתי אלו באמת לא שמים לב למה שקורה איתם.. הם צריכים לפתוח את את העיניים…." שחף מלמלה..
"כמו שאת ראית שליאם מאוהב בך כל הזמן הזה?" מישל הוסיפה והתיישבה על הספה, הארי ואבי לידה..
"כן.. ייבשת אותו יותר מממדינה בבצורת בשנה שכולה אוגוסט.. " הארי הוסיף מחבק את שתי הבנות אליו..
מבט מוזר עבר בעיניה של אלה, אך לא יכולתי להחליט מה הוא הביע..
מישל לעומת זאת שמה לב והתרחקה קצת מהארי…
"אלה? מישל? משהו לספר לנו?" שחף שאלה כאילו קראה את מחשבותיי..
"אה- אממ- א.." אלה התחילה מגמגמת..
"אנחנו ביחד.." מישל פלטה במהירות.
וואו, חזה לא ציפיתי…