פנימיית החלומות- פרק 1.

פרק 1- נקודת מבט שירה
"שירה.. את חייבת ללכת.. את תאחרי ליום הראשון!" צעקה לי אמא "לקחת הכל?" אמא שאלה אותי "כן 2 מזוודות מלאות ומוכנות " חייכתי "אני אוהבת אותך ילדונת" מלמלה אימי וחיבקה אותי "ביי אמא!!" אמרתי לה וצחקתי.
———
"סליחה?" שאלתי נערה עם שיער חום ועיניים ירוקות היא הסתובבה אליי והסתכלה עליי במבט מבוהל "אהה סליחה.. חשבתי שאת מישהי אחרת" היא מלמלה לעברי "אני שירה" חייכתי אליה "הדר.." מלמלה לעברי וכל הזמן הסתכלה בפלאפון שלה "את בסדר?" שאלתי שראיתי שהיא בוהה בפלאפון שלה "כן.. כן.." היא לחשה לעברי לא נראה לי היא הקשיבה לי. "איפה זה חדר מספר 67? אמרו לי שזה החדר שלי" חייכתי לעברה "תלכי ישר בהמשך המסדרון" היא מלמלה לעברי "הכל בסדר.." היא הקריאה את ההודעה וסוף סוף נשמה לרווחה. "מה את מסתכלת?!" היא נלחצה "לא… סתם…" לחשתי "יופי.. ביי!" היא הלכה בכעס וראיתי שנפלה את תמונה מהכיס. תמונה של תינוק או תינוקת "היי.. הדר!"צעקתי והיא הסתובבה "נפלה לך התמונה" צעקתי. היא פתחה עיניים בבהלה ורצה אליי. היא חטפה מידי את התמונה ורצה. "איזה הזוייה.." מלמלתי "עכשיו חדר 67".
——–
"היי! את מחפשת משהו?" שאלה אותי ילדה עם שיער מתולתל ומאחוריה עמדו שתי בנות עם שיער חלק אסוף בקוקו לצד "כן.. חדר 67.. את יודעת איפה הוא?" שאלתי אותה "ברור שאני יודעת!! כפרה עליך!! זה החדר לידינו!" היא צרחה בהתרגשות ומשכה אותי לכיוון החדר "זה החדר שלנו מספר 66" היא חייכה "זה המספר של השטן.." אמרה אחת מהבנות שהיו מאחוריה "אויש.. דניאלה.. זה לא המספר של השטן. 666 זה המספר של השטן.." "מאיפה את יודעת ספיר?! את בכת השטן?! תגידי לי!! אומייגאד קרן.. היא בכת השטן" אמרה דניאלה "אויש נו סתמו.!" צעקה הנערה שדיברה איתי "אני קרן.. זו ספיר" הצביעה על אחת מהן "וזו דניאלה" הצביעה על השנייה. "שירה" חייכתי "אומייגאד!! את חדשה!!" צרחו שלושתן ביחד "כן" חייכתי "טוב אני אלך להתמקם בחדר שלי" חייכתי ופתחתי את הדלת. "אגב.." שאלתי "מי בחדר הזה?" הצבעתי על חדר 68 מבטן מיד השתנה. "קורל הדר ורומי" אמרה דניאלה. "הדר.. זו שפגשתי בחוץ כאילו?" שאלתי כאילו הן יודעות "יש רק הדר אחת בכל הפנימיה הזו, זו היא." אמרה לי קרן "וואי היא נראת כזו הזוייה. היא הייתה כל כך בלחץ" מלמלתי ואז נפתחה דלת מספר 68 וממנה יצאו שני נערים מתנשקים. הנערה קלטה שאנחנו מסתכלות אז היא המשיכה להתנשק איתו. "קורל" מלמלה קרן בעצבים "קרן.. דניאלה.. ספיר.." אמרה קורל וחיוך נצחון נפרש על פניה הנער כבר הלך. "הו.. שלום לך ילדה חדשה" היא חייכה חיוך מגעיל "אני שי.." "לא אכפת לי מי את.. ביי!" היא חייכה ונכנסה חזרה. "אל תתיחסי אליה שירה היא כלבה" פלטה ספיר "טוב ביי!" אמרה קרן ודחפה את שתיהן לתוך החדר שלהן. "היי !! מה את עשה?!" צרחה עליי ילדה עם שיער חום ועיניים כחולות. "נכנסת לחדר שלי.." מלמלתי "אהה אויש סליחה.. שכחתי שעברתי חדר" היא מלמלה "אני רומי" חייכה "שירה" אמרתי "אהה.. עברת חדר לכאן נכון?" שאלתי והצבעתי על החדר שאליו קורל הזו נכנסה "כן.. עם שתי הזונות" אמרה וצחקה "את לא מחבבת אותם אני מבינה" חייכתי "יותר לא סובלת. שתי שרמוטות.." צעקה "דיברת עליי רומוש?" באה לקראתינו הדר . "כן.. אמרתי שאת שרמוטה!" היא צעקה "איך יכולת להגיד את זה! " צרחה והתחילה לבכות "וואו.. הדר.. לנשום.. צחקתי.. תנשמי..!" אמרה לה רומי ועשתה איתה תרגילי נשימה "זה בסדר.." היא מלמלה ונכנסה לחדר שלה. רומי נכנסה אחריה. נכנסתי לחדר שלי. "היי אני מאי" חייכה ילדה קצת שמנמנה עם שיער חום "שירה!" חייכתי ולחצתי לה את היד "אםם.. איפה הארון שלי?" שאלתי והיא הצביעה לכיוון ארון ענקי "וואו!" לחשתי "טוב.. שירה.. בואי אני צריכה להכיר לך את בן דוד שלי וחברים שלו" היא חייכה ומשכה אותי אל מחוץ לחדר.
——————–
"אני תום ואלו בן וניר" אמר לי נער עם שיער חום "בן" חייך אליי נער אחר ולחץ את ידי "אני ניר" חייך אליי ולחץ את ידי עברה בי צמרמורת. אלוהים. הוא חתיך ברמות. אני רוצה אותו. "את לא יכולה להיות איתו!" עברו לידינו קורל והדר "נכון!" אמרה הדר ושתיהן הלכו. "אני לא מאמינה.. יש לו.. חברה?!".