התקווה האחרונה פרק 4

<יונה> בלילה של אותו יום אני ואביעד התגבנו למרתף. כשהגענו לכניסה למרתף שני שומררים עמדו על הכניסה לשער המרתף."צריך להסיח את דעתם" אמר אביעד. "בטיפול" אמרתי וזימנתי אגרוף מים. ברגע שהשומרים התקרבו חבטתי להם בפרצוץ והם נפלו מעולפים על הרצפה. "פגיעה טובה" אמר אביעד. פתחתי את דלת המרתף בלי בעיה בעזרת אגרוף מים. היה חשוך בחדר ואביעד הדליק אש בכפות ידיו "לא אמרת שיש לך כוחות אש" אמרתי. "תנטוס גילה לי שיש לי את הכוחות של כל האלים" אמר אביעד. אחרי הליכה של כמה דקות שמענו קול של בכי שעלה מאחד התאים. "בוא נראה מה יש שם" אמרתי. אביעד האיר את התא וראינו ילדה בערך בת 15 יושבת על רצפת התא."זו לא איילת" אמר אביעד. "אז בוא נמשיך ללכת עד שנמצא את איילת" אמרתי. כשפנינו ללכת פתאום הילדה קראה לנו."יש לי משהו לספר לכם" היא אמרה."מה שאיקסוס אמר הכל היה עלילת שקר". "אז ריינה לא נרצחה" אמרתי." כן" היא אמרה". "אני ריינה". "חייבים לומר על זה לתושבי רומא" אמר אביעד. "אבל צריך להציג הוכחות" אמרתי. "חיבים ללכת לביתן עכשיו" אמרתי. אבל אז שמענו צעידות ואקיסוס בא עם 10 חילים. "חבל מאוד אבל נכשלתם".