לשיר בשבילו, פרק 17.. :)

-מחקתי שוב את הפייסבוק, מסיבה אישית, מצטערת..
והפעם, הפתעה גדולה למאיה בפרק הזה :) אתן ממש תתרגשו בשבילה. ובכלל, בפרקים הבאים.-
פרק 17 .. :)

הסתכלתי על עצמי שוב במראה. אני ממש לא נראיתי כמו עצמי, עם השמלה הזאת.. עם האיפור הזה.. עם התספורת, והתכשיטים היקרים.
הייתי מוכנה לצאת לדרך. חיכיתי שלואי יתארגן מהר, כדי שנוכל לצאת.
"חתיך שלי!!" החמאתי לו, והוא חייך.
"לא יותר ממך.." הוא אמר, ונשק לי על הלחי הימנית שלי. ישר הזזתי את הראש כדי לתת לו לנשק את פי.
הסתכלתי על השעון. השעה עשרים לשבע. עוד עשרים דקות, אנחנו צריכים להיות שם.
"זזנו?" שאלתי אותו, בקריצה.
"זזנו."

**בשעה 16:37**
שמעתי את צלצול הטלפון שלי מתנגן. הלכתי באדישות לכיוון הטלפון, שהיה על הספה בסלון, ועניתי לשיחה.
"מה???!! מתי??!! בשעה 19:00??!! ברור!!!!!! לאיזה… אהה, טוב.. טוב!!! תודה!!!" אמרתי בהתרגשות ורצתי לכיוון החדר שלי ושל לואי, שם לואי ישן צהריים. קפצתי על לואי בחיוך.
"מ..מה קרה?" שאל אותי לואי, משפשף בעיניין בעייפות.
"יש היום טקס חלוקת פרסי זמרי יחיד, והזמינו אותי לשם כמועמדת לפרס!!" אמרתי לו בהתלהבות. פעם ראשונה שמזמינים אותי לערב כזה.
"מזל טוב אהובתי!!! שיהיה בהצלחה.. למה אני מאחל לך בהצלחה??!!! ברור שתקבלי את כל הפרסים שבעולם.." הוא אמר לי, ונישקתי אותו בפיו.
רצתי לחדר הארונות, וחקרתי את הארון כולו, וראיתי שאין לי דברים כל כך מכובדים ויקרים בשביל זה.
"מחפשת בגדים לשטיח האדום?" לואי שאל אותי, מציץ עליי.
"אין לי בכלל בגדים.." אמרתי באכזה.
"יש לך מזל שבמקרה אני מחזיק את מפתחות המכונית שלי.." הוא אמר לי, בחיוך. "בואי, נלך לקנות לך משהו.."
נכנסנו לחנות הראשונה. חנות ממש יוקרתית.
"אולי נלך לקנות בחנות יותר זולה? תראה את המחירים כאן.." אמרתי ללואי תוך כדיי שאני מחפשת מכיר בשמלה השלישית שהרמתי. 2000 ₪ , והיא הזולה מבין השלושה.
"אני רוצה לתת לך את הטוב ביותר!" לואי אמר לי.
"אבל זה באמת הגזמה.. זה 2000 ₪ . זה לא שקל וחצי שאפשר לוותר עליו.." אמרתי לו, עוזבת לרגע את השמלות.
"אני לא מסכים לך. זאת הפעם הראשונה שלך, וזה הכי מרגש, ואני לא אתן לך להסתובב עם שמלה שעולה שקל וחצי!" הוא אמר לי, מחפש שמלות שיהיו יפות בשבילי.
"מה עם זאתי?" הוא הרים שמלה, וישר חיפשתי את המחיר.
"5000 ₪ , לואי .." אמרתי, והרכנתי את ראשי. "אני לא מסכימה לך לבזבז כל כך הרבה בשבילי.." אמרתי לו, והוא הרים את ראשי עם האצבע שלו.
"אני אוהב אותך.." הוא אמר לי, ונשק לי נשיקה קצרה. "ואני אוהב את הדאגה הזאתי, אבל אני לא אתן ליום שלך להתבזבז ככה.." הוא אמר לי, וחייכתי חיוך קטנטן. אני לא אוהבת את הרעיון שלואי יבזבז בשבילי כל כך הרבה, ואני לא נתתי לו אפילו שקל.
יצאנו מהחנות, וחיפשנו חנות אחרת, שהיא יקרה אבל לא מוגזמת.
התייאשתי. כבר חמש וחצי… עדיף שאני אלך עם איזו שמלה זולה שיש לי בארון.
ראיתי שהייתה לי שיחה מעדן. יצאתי לבחוץ ודיברתי איתה.
היא צרחה לי בהתלהבות בטלפון שהיא שמעה שאני הולכת להיות על השטיח האדום טקס קבלת פרסים, והתחלנו לדבר על איך יהיה היום, וסיפרתי לה על הסיבוכים שיש עם השמלה והיא אמרה שאני אסמוך על לואי כי הוא לא יוציא כסף סתם, והוא יוציא רק אם זה באמת חשוב.
לואי יצא עם שקיות בידיים. ניתקתי את השיחה בחיוך, וכשראיתי את השקיות שבידיו, החיוך ירד לי.
"די, לואי, כמה זה עלה?" שאלתי אותו.
"הפתעה.." הוא אמר לי, והכניס את השקיות למכונית. נסעתי איתו בלי חשק. אני לא רוצה שהוא יבזבז בשבילי כסף, אבל סמכתי עליו.
הגענו הביתה. "תמדדי." לואי אמר לי בחיוך, והוציא מהשקית הראשונה שמלה מ ד ה י מ ה .
עם חיוך מרוח על פניי, מדדתי את השמלה בחדר המקלחת, והסתכלתי על עצמי במראה. הייתי יפיפיה. השמלה הייתה יפיפיה.
יצאתי לבחוץ ולואי לא הפסיק להחמיא לי.
לבסוף הוא הושיב אותי על המיטה, והכיר לי את איילין, והיא איפרה אותי וסירקה את שיערי.
בחנתי את עצמי טוב טוב מול המראה. הייתי נראית מאוד שונה..
העפתי מבט על השקיות שהיו על המיטה שלי ושל לואי.
התקדמתי לכיוונם, וחיפשתי את המחיר בתוך אחת השקיות. מצאתי את החשבונית.
"לואי!!!!!!" צעקתי ללואי, והוא ישר בא כי חשב שקרה לי משהו.
"מה קרה??" הוא שאל, וראה שאני מחזיקה בחשבונית.
"אני לא מאמינה. 17,000 ₪ לכל הסט הזה??" שאלתי אותו בעצבים.
"כן, הכל בשבילך.." הוא אמר, מנסה להרגיע אותי.
"7,500 לשמלה. זה נראה לך נורמלי??!" שאלתי אותו. "זה היה ממש יקר, היינו יכולים ללכת לחנות יותר זולה.." אמרתי ולא, והוא הקריב אותי לגופו.
שמתי את ראשו על חזהו בעדינות, כדי לא להרוס את השיער והאיפור.
"הכל בשבילך.." הוא אמר לי, מחבק אותי חזק חזק. "הכל בשבילך.."