הארץ המת-1

הארץ המת 1

״כן ג׳רמי, ההודאה שהתפרסמה מדובר אגף הרפואה של האו״ם הייתה מבלבלת וחסרת הבנה, אך פרשנינו מזהירים מפני מגפה חדשה, המתאפיינת בעיוותים ובקשיי נשימה…צופינו מתבקשים להמעיט ביציאה החוצה…״
״כפי שאת יכולה לראות מאחורייך, שירלי, מבנה האו״ם הומה איש…רגע, מה זה?…. אלוהים אדירים…״
"אדוני, הכל בסדר?…תוכל להמשיך לענות על השאלה בבקשה….מה קרה?….הו, אלוהים! קייל, תברח!״
״כפי שאתם יכולים לשמוע ולראות מאחורה, המשטרה אטמה את כל צפון העיר ניו-מקסיקו, וכעת ניתן…אלא יריות?….מה זה שם…אלוהים אדירים! אלה….מפלצות!״
כל המשדרים האלו שודרו מסביב לעולם,בשעה אחת, ביום נורא אחד.
ומעוות רגע, הכוכב מת.

17.7.2016, 21:00 בערב.
שדרות ברוקלין, ניו יורק.

דממה השתררה.
נקודות קטנות של אור זכות על פני אדמת הכביש השחור, מצונפות ואיטיות. מעורן נראים כתמי ליכלוך וזוהמה; עיניהם יבשות ומלאות נימי דם. ידיהם עייפות, אך הם ערים לכל רחש.
צרחה נשמעת לפתע, ודבר מה מתנפץ; מחלון בניין קופץ דבר מה, ונשמע קול היאבקות. קול ריצה אפופה. צרחות לא אנושיות. גניחות כאב. רחש על מתכת קרה. הדק. ירייה אחת מפלחת את האוויר, ולאחריה עוד אחת. הדמויות רצות.
כמה שניות לאחר מכן נשמע קול התנפצות אדיר, ומאה גופות חיות פורצות מחלונות המבנה.
דמות אחת של גבר זורקת את הלפיד; מכונית זרוקה מתפוצצת ומשלחת להבה אל השמיים. צרחה. יריות. היאבקויות. מאה המעוותים רצים וקופצים כמו חיות לעבר הבשר החי, שרץ על נפשו. הגבר אוחז באישה, שנכנסת אל תוך מכונית לבנה וזקוקה בצד הדרך; 2 דמויות נשארות מאחור. יש שלוש במכונית, המעוותים עטים על הבשר, והוא צורח בעודו נאכל בחיים. מה שנותר, אם נותר, יהפוך למעוות, ויצוד גם הוא את חבריו.
המכונית שועטת במורד הרחוב, בעוד מפינותיו רצים מאות מעוותים, רצים, פיהם פתוח; מקדימה מופיעות גופות מהלכות, והם נדרסות וגופן נקרע לגזרים. האקדח יוצא החוצה, אך אין צורך; הגבר הנוהג דורס עדרי מתים ללא שמץ ספק, והצרחות לא פוסקות. המתים קופצים על המכונית ומרטשים אותה, מעבירים את ידיהם ומנסים לתפוס בראשי הנוהגים; הנהג מבצע פניות חדות ומפיל אותם, מניח לגופם המעוות להירסק, רק בשביל שיקומו וירדפו אחריהם, צמאי בשר.
דרך הסמטאות נעצרת במבוי סתום, ואלף המעוותים רודפים אחרי ארבעת הניצולים ללא לאות. הניצולים מנסים להימלט, מטפסים, אך ללא שום מפלט. העדרים סודרים עליהם, מלמעלה ומקדימה, והידיים מושטות מקדימה.
זהו. זה נגמר.
או שלא.
דרך העדרים המלאים מתים, גופות רקובות וקניבליות, עוברת מכונית משוריינת, מפלצת פלדה; מתוך חרכי הירי מופיעים מקלעים, ואלה מטרטרים ומשלחים כדורים לעבר הגופות. דמויות יוצאות מהרכב, מובילות את הניצולים לתוכו. ואז, דממה.