כמה פעמים.. פרק 24

נקודת מבט רותם-
"מ.. ניחוש קשה… אפשר רמז?" שאלתי בצחקוק קל. הידים החמות האלה שנוגעות בי, מביאות לי תחושת שייכות, תחושה של בית, תחושה מדהימה, תחושה של שלווה, רוגע, ביטחון, אהבה.
"מישהו שאוהב אותך ואת ענת הכי בעולם" אמר הקול הגברי.
"אני אומרת זה אלמוג אני צודקת?" שאלתי, למרות שידעתי שזה נכון.
"צודקת בהחלט. אז את כאן לבד?" שאל והתיישב לידי כשרגליו בתוך במים, חייכתי אליו חיוך רחב, כל כך התגעגעתי אליו! "כן, ענת נסעה עם ג'יסון ומיילי נמצאת אצל ליאו" אמרתי.
"התגעגעתי אליכן , הרבה זמן לא ראיתי אתכן" אמר אלמוג והשפריץ עליי מים.
"גם אנחנו מאוד" אמרתי והבטתי בו, הבן אדם הזה שעמד לצידי מהרגע שהגעתי לכאן, אני לא יודעת איך להודות לו.. אני כ"כ אוהבת אותו.. הוא בן אדם מדהים, כל מי שתצא איתו תזכה
"איך היו הבגרויות?" שאלתי ועשיתי עיגולים על פניי המים. "הבגרויות דווקא סבבה, מזל שסיימתי כי התחרפנתי" אמר וחייך אליי. "אני יצא מהבריכה ונלך לטייל?" שאלתי. עד שיש לי ולו זמן לבד..
"יש לי רעיון יותר טוב.. נראה היום סרט ועוד יומיים בשבת נסע לים רוצה?" שאל, "אבל מה עם הקטע של הבגד ים וכל זה?" שאלתי, הוא יודע שאני בקושי לובשץ בגדים כאלה. "את תבואי כמו גדולה עם בגד ים.. אנחנו נהיה בחוף של הגולשים, ואז תראי אותי גולש" אמר בחיוך.
ואו לא היתי בים מלא זמן.. "רק אל תעשה פאדיחה , תתאמן על הגלישה" קרצתי לו, הוא צחק ואמר "אל תדאגי.." אמר והשפריץ עליי מלא מים, כולי היתי רטובה.. לא שלפניי היתי יבשה.
יצאנו מהבריכה ונכנסתי להתקלח, יצאתי לאחר כמה זמן לבושה בטייצ' שחור וחולצת טריקו לבנה מקאסטרו. ישבתי בספה והסתכלתי אל כיוון המטבח שאלמוג נמצא שם ומכין לנו שוקו, איך הילד הזה מכיר אותי!! פתחתי את האיפון ופתחתי את ההודעות ששלחו לי.

*ג'ייסון-
'הנסיכה הקטנה שלנו אוכלת גלידה, בדיוק כמוך איך שאת מתלכלכלת' רשם וצירף תמונה
-'אני מטורפת עליה! ומקווה בשבילך שענת לא תקבל את החוש הומור שלך :-p' החזרתי

*מתן החתיך הורס-
פאק. מתי הוא שינה את השם שלו? הילד מת על עצמו..

'את לא יודעת איזה כיף זה לקום בבוקר ולגלות שיש לי אותך ♥' רשם
-'זה הצד הרומנטי שבך? אני אוהבת אותך וגם לי היה כיף לישון לצידך♥'

"השוקו מוכן" אמר אלמוג והניח על השולחן והתיישב לידי.
הסתכלתי על הספל הלבן שבתוכו שוקו ומעל יש הרבה קצפת, בול כמו שאני אוהבת.
"אני אוהבת אותך אלמוגי, מה היתי עושה בלעדייך?" שאלתי וחיבקתי אותו
הוא חיבק אותי ואמר "מה אני היתי עושה בלעדייך.. לחשוב שאם לא היתי מכיר אותך היתי עכשיו עמוק בתחתית הבור.." אמר.
התנתקנו לרגע מכל הרגשות וישבנו לצפות בטלוויזיה בסרט 'אשליה'.
האיפון שלי הבהב וראיתי ששלחו עוד הודעה

*ג'ייסון-
'אני אתעלם מההודעה המעליבה שלך… חחחחח' וצירף תמונה של ענת.
-'קח אותה להורים שלך שיראו אותה :)'

*מתן החתיך הורס-
'את עסוקה?' שלח
-'לא, אני רואה סרט עם אלמוג' רשמתי
'יופי אז רוצה לבוא אליי?' רשם
-'לא חחחח, תבוא אתה' רשמתי
'לא יכול אני שומר על אחיינית שלי' רשם
-'אבל ענת אצל אבא שלה ואני לא יודעת מתי הם יבואו' רשמתי
'אחרי זה נלך אלייך, נו אהובה שלי בואי.. אני כבר מתגעגע' רשם
-'אני באה מציק' רשמתי
'התכוונת מ-צ-ח-י-ק'
-'כן.. לזה'

"רותם היה נעים אבל אני חייב לזוז שני מחכה לי" אמר אלמוג , הופה.. הוא ושני חזרו להיות ביחד..
"חזרתם? די לא נכון…!" אמרתי וקפצתי עליו בחיבוק.

אלמוג הלך לבית ואני בינתיים ארגנתי את הבית , את כל המשחקים של ענת שמפוזרים ברחבי הבית. התלבשתי במכנס כחול ונשארתי עם החולצה הלבנה. לקחתי את המפתחות ונסעתי אל מתן. התקשרתי אל ג'ייסון ושמעתי את ענת ברקע, כמה אהבה יש לי אל הדבר הזה!
"אמ ג'יסון אני יוצאת מחוץ לבית אז תתקשר אליי לפני שתחזרו" אמרתי
"סבבה, ענת תגידי לאמא שלך שאת אוהבת אותי יותר ממנה" אמר בצחקוק
"אני בטוחה בזה" אמרתי בחיוך וסיימנו לדבר.

הגעתי לדירה של ציונה ודפקתי בדלת. חיכיתי 2 דקות עד שמתן נזכר לפתוח את הדלת. הוא פתח את הדלת, הכניס אותי, סגר את הדלת והתמיד אותי אל הדלת ונישק את שפתיי בלי רחמים. זה העלה בי חיוך. הנחתי את ידיי על צווארו ואמרתי "כן רותם גם אני אוהב אותך, התגעגעתי אלייך" וחייכתי אליו. הוא צחק והניח את ידיו על לחיי ורכן לי נשיקה קצרה ואמר בלחש "כן רותם גם אני אוהב אותך והתגעגעתי אלייך" אמר והחזיק בידי, הוא הוביל אותי להתיישב בספה וכך עשיתי. בחנתי את הבית שהיה ריק מאדם. "אתה לא שומר על אחיינית שלך?" שאלתי בצחקוק. "בטח שכן.. אמא שלי שמרה עליה עד עכשיו ועכשיו אני שומר עליה" אמר. "ואיפה היא?" שאלתי, "היא ישנה כבר שעה, רק שלא תקום" אמר והתיישב לידי. הוא התקרב אליי והניח יד אחת שלו על ידי שהונחה על הספה ועם היד השניה שלו הוא ליטף את פניי, הסיט חתיכת שיער מעצבנת למאחוריי האוזן והעביר את האמצבע מהאוזן באלכסון אל השפתיים. הוא ליטף את שפתיי והביט בשפתיי , מידי פעם הוא העלה את מבטו ופגש בעיני. הוא הרים את מבטו ובחן את עיניי, הבטתי בו בכמיהה ופחדתי להוריד את מבטי ממנו. הוא רכן אל עברי ובא לנשק ובדיוק אחיינית שלו התעוררה ובכתה. זה העלה על פניי חיוך. הוא הסתכל עליי ורץ מהר למעלה. זה הצחיק אותי כהוגן..
הוא ירד לאחר כמה דקות עם מאיה בידיו, היא כזאת חמודה.
"אני לא מאמין מאיה שהפרעת לדוד שלך להתנשק עם הילדה הכי מדהימה!" אמר ושמעתי אותו. נשכתי את זווית שפתי וחייכתי חיוך קטן. אני בטח מסמיקה כמו לא יודעת מה.
הוא התיישב לידי כשמאיה על רגליו, הורדתי את מבטי והסתכלתי על מאיה.
"איפה אמא שלך?" שאלתי את מתן וליטפתי את רגליה הקטנות של מאיה.
"נסעה לרופא או משהו כזה" אמר והעביר את ידו בשיערי. החזקתי את היד הקטנה של מאיה ונזכרתי כשענת היתה קטנה כזאת.. אני לא מאמינה שככה היא גדלה לי בין הידים.
הבטתי בשעון השעה כבר 6 וחצי, מעניין מה ג'ייסון עושה עם ענת.. אם הוא הביא לה לאכול.. נתן לה לשתות.. משהו..
האיפון שלי צלצל זאת היתה ציונה, הסתכלתי על מתן ועניתי לשיחה.
"היי ציונה" אמרתי והנחתי את ראשי על הכתף של מתן.
"רותם מאמה בואי אלינו" אמרה , אופס?
"אמ.. אני אצלך כבר, איפה את?" שאלתי
"שתי דקות אני באה, ואיפה ענת?" שאלה
"אצל אבא שלה" אמרתי וסיימנו לדבר.

"כשהיא נולדה היא היתה ממש קטנה!,פחדתי להרים אותה" אמר מתן ליטף את שיערי
"כן גם כשענת נולדה פחדתי להחזיק אותה" אמרתי בחיוך קטן והמשכתי להישען על הכתף שלו. ליטפתי עם ידי את הגב הקטנטן של מאיה שישבה על מתן. הרגשתי את השפתיים של מתן מנשקות את ראשי. "מאחד עד מתן עד כמה אני מושפעת?" שאלתי בצחקוק קל.
"את הכי מושפעת אפילו יותר ממני" אמר בצחקוק ופרע את שיערי, "מושפעת שאתה אוהב? או סתם מושפעת" שאלתי והרמתי את מבטי אליו, "מושפעת שאני אוהב ועוקב אחריה באינסטגרם" אמר ונשק לשפתיי נשיקה קצרה. חייכתי אליו והנחתי את ראשי על כתפו בחזרה וליטפתי את גבה של מאיה שנשענה על מתן. "רק נשיקה קצרה? לא מגיע לי יותר?" שאל והרים את פניי בשביל שאביט בו. הוא התקרב אליי מעט וכמעט שפתינו נפגשו והתנשקנו, עוד מילימיטר מהשפתיים שלו!!
"ילדים אתם רעבים?" נכנסה ציונה לבית ושאלה. ניתקתי את הקרבה בנינו וקמתי לעזור לה עם הדברים. הסתובבתי אחורה וקרצתי למתן
הוא הסתכל עליי ואמר בלי קול "אני רוצה נשיקה" ועשה פרצןף עצוב.
חייכתי חיוך קטן והמשכתי לעזור לציונה.
"היום בבוקר מתן ארגן את ענת ולקח אותה לפעוטון שלה" אמרתי בחיוך לציונה שהתלהבה מכל העניין שאני והוא התחברנו. אבל לא יודעת.. אני לא רוצה להרוס לו את החיים…
"הוא מאוד אוהב אתכם" אמרה בשמחה והביטה בי בעיניה המאושרות. "ואנחנו אוהבות אותו" אמרתי בחזרה וסיימנו לארגן את הקניות שתהיה בריאה שהיא קונה.
התיישבתי ליד מתן ולקחתי את מאיה מידיו ושיחקתי איתה, היא ישבה על רגליי שהיא מולי ותפסתי בשתיי כפות ידיה הקטנות ומחאתי לה כפיים, זה ממש מזכיר לי את זה שענת היתה קטנה.
"את יודעת שמתאים לך להיות אמא?" אמר מתן, "זאת מחמאה?" שאלתי בחיוך והגנבתי אליו צבט קטנטן. "המחמאה הכי טובה שאפשר לקבל.. חוץ מזה כל מה שאני אומר זה כבר מחמאה, גם אם אני יגיד שאת מכוערת זה מחמאה כי אני אמרתי את זה" אמר בחיוך. צחקתי מהשטויות שיוצאות לו מהפה והקשבתי למלמולים של מאיה, היא כזאת קטנה ועדינה. "אני רוצה לראות את התמונות שלך מההריון, יש לך באיפון?" שאל, צחקתי ואמרתי "אתה גם לא תראה" וחטפתי את האיפון מידיו וישבתי על האיפון. "אני ירים אותך בכוח" אמר כאיום. "לא.." אמרתי והנדתי את ראשי לשלילה. "אז מתי תראי לי?" שאל, "בחיים" אמרתי והוא צחק ואמר "נו אבל אני רוצה" אמר ועשה פאפי פייס. "נראתי כמו לוויתן , אתה בחיים לא תראה, וחוץ מזה יש לי קצת תמונןת, רק של הפרופיל של כל חודש ומידי פעם שהצטלמתי עם כל הגוף" אמרתי וניסיתי להוריד אותו מהעניין. "טוב אז לא משנה" אמר ובדיוק ציונה קראה לנו לבוא. קמתי מהספה כשאני מרימה את מאיה ומחזיקה טוב בידי את האיפון. התיישבנו בשולחן כשמתן יושב ממולי ואנחנו אוכלים ספגטי, מאיה זחלה בריצפה וציונה אכלה איתנו. הסתכלתי באיפון על התמונות של ענת וחייכתי חיוך קטן, אחרי כמה דקות סיימתי להסתכל באיפון והמשכנו לאכול, אני מאוהבת בציונה.
האיפון שלי הבהב , שלחו לי הודעה.

*מתן החתיך הורס-
'את הכי יפה כשאת צוחקת' רשם וצירף תמונה שלי כשאני צוחקת כשאני מסתכלת באיפון, אני מתה!!
-'יש לך שתי שניות למחוק!' רשמתי ובעטתי בו ברגל מתחת לשולחן. ציונה התעסקה באוכל ולא שמה לב אלינו.
'ממ.. לא.. תעשי לייק באינסטגרם' רשם
הסתכלתי עליו במבט לא מבין והאיפון שלי הבהב שוב, רשום שתייגו אותי בתמונה
פאק.
מתן העלה את התמונה שלי ורשם 'כמה את יפה את לא יודעת!' ואנשים עשו לו ליקיים, והגיבו, אני פשוט מתה.
נכנסתי לתמונה והגבתי
Rotem1-'ילד מוזר תפסיק לצלם אותי ולהעלות לכאן @matanby'
מיד הגיבו אחריי ותייגו אותי שם
Hila_levy-'הילדה מהממת! ואתם כאלה חמודים ! @rotem1 @matanby'

האיפון שלי שוב הבהב אבל הפעם זה ממיילי שהספיקה להגיב בתמונה המזעזעת
'אני את מתן וליאו ערב בריכה, זורם?' שאלה
-'את מתכוונת, את וליאו ערב בריכה חחח, לא אני ומתן' רשמתי
'לא לא .. ארבעתינו' רשמה
-'אני באה הביתה עוד 2 דקות, אני אשאל את מתן אם הוא יבוא' רשמתי

"מתן רוצה לבוא אליי?" שאלתי והוא עשה את עצמו חושב
"כן תלך אל רותם, סוף סוף בית ריק!!" אמרה ציונה באושר וצחקנו מעט.
"אני גם ככה לא שואלת אותך.. אז תעלה ותביא גם בגד ים ותישאר אצלנו, אל תהיה מגעיל" אמרתי וציונה חייכה. מתן נשאר לשבת בכיסא והתרווח, הוא הניח את ידיו מאחורי ראשו וצחק.
לא יכולתי להוריד את עיניי מעיניו החומות הנוצצות הבורקות האלה..
"אני עייף בשביל לעלות" אמר וציונה צחקה.
פיניתי את הצלחות ועליתי לחדר של מתן והוצאתי לו בגדים על המיטה, הוא נכנס לחדר ונשכב במיטה. חצוף. הוא משך אותי לשכב לידו. נשכבתי לידו כשהוא על הגב ואני על הצד נתמכת בגופו. הנחתי את רגל שמאל שלי על הרגל שלו ואת ראשי הנחתי על החזה השרירי שלו. הוא עטף את גופי בידיו החזקות הגדולות והשריריות ונשק לראשי כל כמה דקות. אני כל כך אוהבת אותו.
-לא לפתח ציפיות.. לא לפתח אשליות..- חייב לזכור את זה.
"מתן ענת באה עוד מעט, אני חייבת ללכת, אז תתארגן כבר" אמרתי וניסיתי להתנתק ממגעו.
"כן המפקדת" אמר וקם להשים את כל הבגדים והדברים שלו בשקית.
ירדתי למטה וישבתי מעט עם ציונה וסוף סוף מתן בא.. נכנסנו למכונית שלי והוא נהג
ירדנו בבית ונכנסנו לדירה שלי, ה-דירה שלי. ואו מוזר להגיד. ענת עוד לא היתה פה, רק מיילי וליאו שהסתגרו בחדר שלהם. הם כאלה חמודים. מתן שם את הדברים שלו בחדר שלי וישב לידי בסלון וראינו טלוויזיה, "ענת בחוץ, אני שתי דקות באה" אמרתי והוא הנהן. יצאתי להביא את ענת ונפרדנו מג'ייסון שנסע. השעה כבר רבע ל8 ענת אמורה ללכת לישון.
ישבנו בספה והאכלתי אותה בחביתה וגבינה, הבובי הקטנה הזאת.
הרדמתי את ענת והיא הלכה לישון בחדר שלה.
התלבשתי בבגד ים סטרפלס, תחתון שחור ברזילאי וחזיה סטרפלס בצבע ורוד זוהר עם הרזלים, כי בכל זאת.. הבאתי מגבות ויצאתי לחצר כשהווקי טוקי הזה משמיע לי את הנשימות של ענת, ככה אם היא תבכה אני אשמע. מתן דיבר באיפון שלו בצד והסתכל עליי, חייכתי חיוך מבוייש והנחתי את המגבות על המיטות שיזוף ונכנסתי לבריכה החמימה, מזל שמי שהיה גר כאן עשה שהיא תהיה מחוממת. מיילי וליאו היו בבריכה בצד השני איפה שהרדודים, אני היתי בעמוק נתמכתי במעקה והבטתי על מתן. הוא סגר את האיפון ונכנס לבריכה לידי. הוא לבש מכנס של בגד ים בצבע ורוד זוהר, זה משתלב לו באופן מדהים עם השיזוף והריבועים שיש לו בבטן.
"אני הולכת להביא שנייה בירות" אמרתי ויצאתי מהבריכה, שמתי עליי את המגבת כשמלה סטרפלס והוצאתי מהמקרר 4 בירות לבנות וחטיפים ושוקולדים. הבאתי למיילי ולליאו והבאתי למתן ובאתי לקחת לעצמי ומתן לא הרשה. "היי למה?" שאלתי ומתן צחק. מה מצחיק?
"את לא צריכה אלכוהול.. תשתי משהו אחר" אמר ולגם מהבירה שלו. הוא נישק את הלחי שלי נשיקה קצרה ואמר "דרך אגב תמונות יפות". מה?
"איזה תמונות?" שאלתי ללא הבנה. "דווקא לא היתה לך בטן גדולה" אמר ונפל לי האסימון!
הוא ראה את התמונות שלי מההריון, אני לא מאמינה…
"היתה לי בטן ענקית, היתי שמנה, מגעילה, אוכלת הרבה, לבד וזהו" אמרתי בעצבים, פעם ראשונה שהתעצבנתי.
"רותם לא התכוונתי שתכעסי" אמר מתן בעצב וליטף את ראשי, "מצטערת.." מלמלתי בשקט והדבר היחידי שהרגשתי זה את החיבוק החמים של מתן.
"אתם ביחד?" שאלה מיילי, יותר נכון צרחה!
"אמ.. כן" אמרתי והסתכלתי על מתן שעיניו נצצו יותר מתמיד וחיוך היה מרוח לו על הפנים.
"אני וליאו באים עוד 2 שניות" אמרה מיילי ויצאה מהבריכה כשליאו אחריה מזדנב
התיישבתי על שפת הבריכה וכרכתי את רגליי סביב גופו של מתן , הגוף הענקי שלו. הוא צחק והניח את ידיו על צווארי ואת אגודליו הניח על שפתיי, הוא ליטף את שפתיי וקירב אותי אליו יותר עד שנסגר בנינו הפער. רכנתי אל עברו ונישקתי את שפתיו. יש לו שפתיים ממכרות. הברשתי את לשוני בעדינות על שפתיו ופיו נפשק, לא החדרתי את לשוני, רק חייכתי. הוא הכניס את הלשון שלו בלי הודעה מוקדמת אל תוך הפה שלי והלשונות שלנו התמזג ואחד עם השני. "אני. אוהב. אותך" אמר בין נשיקה לנשיקה.
הנחתי את ידיי על עורפו ולא שחררנו את הנשיקה. ידיו ירדו מצווארי אל כיוון מותניי, אצבעותיו ליטפו את מותניי והעבירו בי צמרמורת לא מובנת.
"אתה מאמין בגורל?" שאלתי והתנתקתי משפתיו אבל הוא לא רצה לשחרר.. הוא תפס את שפתי התחתונה עם שפתיו ומשך אותה טיפה החוצה בעדינות. זה העלה בי חיוך.
"אף פעם לא האמנתי בשטויות האלה.. אבל אחרי שהכרתי אותך אני מאמין" אמר, "אם לא היתי נכנסת להריון לא היתי באה לארץ ולא היתי מכירה אותך" אמרתי ומתן הנהן בשקט ואמר "כל עו את לידי אני הבן אדם הכי מאושר שיש" אמר ובשניה הרגשתי את עצמי כשאני מורמת משפת הבריכה ומונחת על גופו של מתן, רגליי כרוכות סביב מותניו וידי מונחות על עורפו וידיו של מתן תומכות בי שלא אפול בגופי התחתון.
"את רזה כל כך" אמר ונעמד בבריכה כשהוא מחזיק בי שלא אעלם לו.
"אני לא.. תפסיק להגיד את זה" אמרתי וחיזקתי את אחיזתי בצווארו.
הוא צחק ואמר "את מהממת, יש לך את הגוף הכי יפה, את האישיות הכי מדהימה, את בן אדם מדהים!" אמר והוסיף "אני אוהב אותך ככה, כמו שאת!" ונשק לשפתיי נשיקה ארוכה. שחררתי את אחיזת רגליי על מותניו ונעמדתי על קצות אצבעותיי ולא שחררתי את הנשיקה ואת מגע ידיי על עורפו. הוא הניח את ידיו על גבי התחתון וקירב אותי אליו.
"שכחתי להאכיל את הכלב שניה אני באה" אמרתי ויצאתי מהבריכה כשאני מרגישה את המבטים של מתן עליי, "מתן די להסתכל עליי" אמרתי בלי להסתכל עליו ושמעתי את הצחוק הקטן שנפלט מפיו. שמתי אוכל לכלב בצלחת המיוחדת שענת כל הזמן הולכת לשם ולוקחת לו את הצלחת וממלאה לו אוכל. הכלב התחיל לאכול ונשארתי לעמוד להשקיף על מתן שמביט בי. הוא יצא מהבריכה וזה היה נראה כאילו הוא יצא מקטלוג של בגדי ים..
האורות שבחצר האירו את כל האזור והדבר היחידי שהסתכלתי עליו זה על מתן. גופו נטף מים , שיערו הקצר והחום חלק היה פרוע מעט והשרירים שלו בידים בלטו כאשר העביר את ידו בשיערו, הכל היה נראה איטי. שרירי הבטן שלו בלטו ונטפו מהם מים . הצבע השזוף של עורו בגלל שהוא כל היום בשמש וכולו נראה נוצץ כל כך. רואים שהילד חולה על ספורט. על גלישה במיוחד.
"בורחת לי?" שאל מתן והתיישב על המיטת שיזוף לידי. חייכתי חיוך קטן ואמרתי "רציתי שתקפא למוות בתוך הבריכה" , הוא צחק ובשניה הרגשתי את עצמי מורמת עליו. הוא תפס בבטני והרים אותי. גבי נצמד אל בטנו השרירית והרגשתי כל ריבוע וריבוע בגבי, שתיי ידיו נכרכו סביב בטני ולא עזבו, החזיקו אותי חזק באוויר. והוא כל שניה נשך אותי בכתף.
"ומה אם נתנשק האם זה משהו שאת תזכרי תמיד או תשכחי כשיתרחקו שפתינו, לחשוב על זה פתאום נראה כל כך מפחיד.. ומה אם נתחבק האם יהיה חסר עוד משהו להגיד או שהכל יהיה כל כך בסדר האם זה לא משהו שחיכינו לו תמיד?" שרתי למתן והרגשתי את רגליי נוגעות בקרקע סוף סוף, ואת החיבוק החונק והחזק השתחרר והראש שלי שמופנה אליו פתאום ההסתכל בתוך עיניו.
"כן אם נתנשק זה משהו שאני אזכור תמיד.. ואם נתחבק הכל יהיה בסדר כי זה משהו שחיכינו הרבה" אמר בחיוך ובא לנשק אותי, ידיו החזיקו את גבי התחתון וועיניו הביטו בעיניי כל כך הרבה זמן. הוא בא לנשק אותי ואמרתי
"ומה אם נתרחק?אני שואל אותך אולי גם את עצמי הרי פתאום אני לבד בחדר אני שואל כי אתה זורם בדמי.. ומה אם נתרסק וכשאלך ממך האם תזכור?" שאלתי והוא הביט בעיניי ואמר "את כל זה נשאיר לעצמנו.. נחשוב טוב עם עצמנו. אני אוהב אותך ולעולם לא יעזור אותך.. לעולם לא אשכח אותך..אני אוהב אותך!" אמר ונישק אותי, "ענית לי על השאלות שלי" אמרתי בחיוך והתנתקתי מחיבוקו. "לאן עכשיו?" שאל והלך אחריי. "לחדר של ענת רק לבדוק אם היא ישנה" אמרתי והוא הנהן ובא אחריי. נכנסתי לחדר של ענת ובדקתי אם היא ישנה, היא ישנה. נישקתי אותה נשיקה קצרה על ראשה וכיסיתי אותה. יצאתי מהחדר כשמתן אחריי ונכנסנו לחדר שלי.
"כנס תתקלח אני יכנס אחרייך" אמרתי והתיישבתי במיטה. "לפחות שימי חולצה לא כולם צריכים לראות אותך ככה" אמר בחיוך וזרק עליי חולצה שלו. לבשתי עליי את החולצה וחיכיתי שיכנס להתקלח. בלעתי את הכדור ברזל שאני לוקחת ונשכבתי במיטה.