ברגע שהכדור מתפוצץ (תרבות של סרט הקלטה)
שני תנינים,
זוג מגפיים.
כתם של שמן,
מברשת שיניים.
חתיכה של עץ,
עליה מכשיר.
כדור מתפוצץ
בשידור ישיר.
המסך שלי ריק,
אני ממשיך לשחק.
בך שוב אני מביט,
מחכה לראות שרזית.
תרבות של סרט הקלטה,
השמש שוקעת לאיטה.
שערות של תקווה,
במאה שערים.
איזה שטויות,
כולם שם שחורים.
כתם של כלום נשאר לי בלב,
כן, תודה. אני ממשיך וחושב.
איזה תרופה תענה לי על זה?
תמיד חלמתי להיות כה רזה.
אני רוצה להופיע מעל חתיכה של עץ,
להיות שם, ברגע שהכדור מתפוצץ.
תגובות (3)
אני אהבתי אותו (:
חחח… אחותי, אפילו אני שנאתי אותו. ואני כתבתי אותו!
אבל, אני מניח שזו מחמאה ענקית שאפילו את השירים הגרועים שלי מישהו אוהב… טנקס ;)
זה יפה, די להיות בעולם בו אתה דבילי