המירוץ למיליון – פרק 9

בפרקים הקודמים של המירוץ למיליון: אחד עשר צוותים יצאו למסע חובק עולם, שהתחיל את דרכו באוסלו, בירתה של נורבגיה, שם היה עליהם להתמודד עם מגוון משימות. מעיין ואנריק, שהיו הראשונים להגיע לתחנת הסיום, קיבלו את כרטיס המעבר. דור ואורין היו הזוג השני להגיע, והלילה, נגלה מי יהיו הבאים בתור להגיע לתחנת הסיום.

(רינגנס.)
~קורן ורוי. ידידים.~
"הגענו למבשלת הבירה וראינו שם את מייק ושון."
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"בהינו בקורן ורוי, שהיו בטיסה השנייה, ולא קלטנו איך הם בכלל הגיעו לפנינו!"
~
~קורן ורוי. ידידים.~
"המבט על הפנים של האחים פשוט הרג אותי."
"היה מצחיק לראות אותם המומים כל כך."
~

(המסעדה באוסלו.)
"This looks great! Well done!" קרא השף, והביא לספיר ונעמה את הרמז.
"תחנת הסיום של המירוץ!" קראה ספיר באושר.
~ספיר ונעמה.~
"זהו זה! סיימנו קטע מירוץ ראשון, ואנחנו עדיין בחיים!"
"כן, רק שעד שאנחנו לא מגיעים לשטיח, זה לא אומר כלום."
"כן, אבל סיימנו את המשימות."
"נכון."
"אתם יודעים, דווקא לא היה כזה נורא."
~

(אגם מרידאלסוונט.)
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"הגענו לשם, מוכנות עם הרפסודה, החלטנו שגל תשוט ומה אז? בום! מתהפכים!"
~
"נו באמת, גל!"
"זאת לא אשמתי!"
"אבל אוף איתך, יא עמה!"
"תראו מי שמדברת!"
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"ואנחנו מנסות שוב, ושוב, ושוב…"
"נו, עכשיו את תלכלכי עלי בטלוויזיה?"
"בכייף ,אחותי."
"חחח."
~

(רינגנס.)
"This is good," אמר אחראי המשמרת, ונתן למייק ושון את המעטפה.
"קטע המירוץ!" קרא מייק באושר.
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"וכאן נגמר קטע המירוץ הראשון."
"ראשונים ידענו שלא נגיע, אבל קיווינו שנגיע למקום גבוה יחסית, כדי שנתחיל מוקדם את הקטע הבא."
~

(במונית עם ספיר ונעמה.)
"עשינו את זה," אמרה ספיר.
"כן."
…
"Here, here! This is here!"
"מה, את רואה דגלים?"
"כן!"
הן קפצו שתיהן מהמונית ואז רצו לעבר השטיח.

"ספיר ונעמה," אמר המנחה. "אתן הזוג שהגיע במקום השלישי!"
"יש!" קראה ספיר באושר, וחיבקה את אחותה התאומה.
"מקום שלישי!"
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"מקום שלישי זה מעולה! זה להתחיל מוקדם את קטע המירוץ הבא, וזה להיות במקום בטוח במירוץ!"
~

(רינגנס.)
~קורן ורוי. ידידים.~
"ואנחנו עובדים, ואז פתאום… עוד בירה."
"בלעכס, אני לא חושב שאני אי פעם אוכל לשתות עוד בירה."
"זה מעייף מאוד."
~

~גיא וכפיר. חברים מהעבודה.~
"הגענו למבשלת הבירה, קורן ורוי כבר היו שם, ידענו שזה עכשיו מירוץ לכבוד העצמי שלנו, אם אנחנו באמת כאלו גרועים או לא."
~

(מוזיאון קון-טיקי.)
~מאיה ודניאל. נשואים טריים.~
"נשארנו רק אנחנו, חברות הילדות והחברים מהצבא."
"התחרות לא האירה לנו פנים, אך עדיין קיווינו לטוב ביותר."
~
~סנדי ויוסי. חברים מהצבא.~
"ידענו שאנחנו מאחורה, והכל בגלל אותו נהג מונית שלא ידע את הדרך כמו שצריך."
"תראו איך שגורמים שלא תלויים בך יכולים לשבש לך מירוץ שלם."
~
~ענת ונוגה. חברות ילדות.~
"היה בזה משהו מייאש, שכבר השעה התקדמה, ואנחנו עדיין בנינו את הרפסודה, וידענו שיש לידנו שני זוגות וזהו, אין מאחורה, כלומר, שאם אנחנו לא מצליחות, אנחנו גם מפסידות."
"זאת הרגשה איומה ונוראה."
~
"Is this better?" שאלה מאיה.
"yes," ענה אוצר המוזיאון, והגיש לה את הרמז.
"לאגם מרידאלסוונט!" הכריז דניאל.

(במונית עם מייק ושון.)
"מה לדעתך יהיה היעד הבא?" שאל מייק.
"לא יודע."
"היי."
"מה?"
"היה נחמד היום."
"כן, נכון."
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"הגענו למירוץ הזה בשביל לחזק את הקשר בינינו, כי אנחנו צריכים את זה."
"זה לפחות מה שאבא שלנו רוצה."
"זה דבר די מוזר לחשוב, שעברנו יום אחד, אבל הוא היה כל כך עמוס…"
~
"Here, here!, זה פה!" קרא שון.
הנהג עצר והם שילמו לו ורצו לעבר השטיח.
"מייק ושון," הכריז המנחה, "אתם הצוות שהגיע במקום הרביעי!"
"כן!" קרא מייק באושר, והוא ושון החליפו כיפים.
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"מקום רביעי זה מקום די טוב כשאתה בין אחד עשרה."
"אני לא יודע, לי עדיין קשה עם זה."
"נו באמת, שון, תיקח את הדברים ביותר קלות!"
"מה שתגיד…"
~

(רינגנס.)
"That's great," אמר אחראי המשמרת, ונתן לקורן ורוי את המעטפה.
"איך הולך?" שאל גיא את כפיר, בזמן שקורן ורוי יצאו החוצה עם המעטפה.
"אני תיכף מסיים," אמר כפיר.

קורן ורוי עלו על מונית.

(אגם מרידאלסוונט.)
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"ואז נטלי יוצאת עם היציאה הכי דפוקה שיש…"
~
"גל, אולי אני אחליף אותך?"
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"אני כזה מסתכלת עליה ושואלת אותה:"
~
"מה נראה לך?!"
"את אבל כל הזמן הופכת אותנו."
"עוד צ'אנס אחד, ואז את."
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"זה המזל שלנו, שאנחנו עם דינמיקה טובה."
"כן, אנחנו סולחות זו לזו, ולא כועסות באמת."
"אולי רק קצת כשאת באמת עמה."
"לא, את!"
"לא את!"
"רואה?"
~

(בית האופרה של אוסלו.)
~אלון ויובל. בני דודים.~
"הייתי ממש לחוצה לקראת מבחן הניסיון הראשון. היה לנו מקום די טוב במירוץ, ופחדתי שהוא ייהרס לנו משום מה."
"אני לא יודע מה איתך, אני הייתי די רגוע."
"טוב לדעת."
"כן."
~
(מבחן הניסיון הראשון של יובל.)
"That wasn't good enough. You didn't smile enough."
"יובל, יובל, זה בסדר."
"אוקיי…"
"את צריכה עכשיו ללכת שוב, תרקדי שוב והפעם תחייכי, בסדר?"
"בסדר."
~
(מבחן הניסיון השני של יובל.)
"That's good,"
~אלון ויובל. בני דודים.~
"קיבלנו את הרמז על הניסיון השני שלנו, שזה די מעצבן."
"נו באמת, יובל, אפשר לחשוב."
"לא, אבל זה מבאס כזה."
"זה לא משנה את העובדה שהיית בסדר."
"אבל לא חייכתי."
"כאילו שזה מה שמשנה."
~
"אני לא שותה בירה," אמרה יובל.
"אז ארוחת חג מולד?"
"כן," אמרה יובל.
~

(אגם מרידאלסוונט.)
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"הקיצור, נטלי פקפקה בי, אבל הצלחתי יפה מאוד לסיים את המסלול."
~
"את תזיזי רגליים!" קראה גל.
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"בתור ילדה למדתי לרקוד בלט, אז חשדנו שזאת משימת ריקודים, אז זה היה טוב."
~

(מוזיאון קון-טיקי.)
"How is this?" שאלה נוגה.
"Not good," אמר אוצר המוזיאון.
"אבל הכל לפי השרטוט!" קראה ענת.
"אז בואי נבדוק שוב."

"אתה מסתדר?" שאל סנדי.
"בערך."
~סנדי ויוסי. חברים מהצבא.~
"גם אני וגם סנדי לא ממש אנשי עבודת ידיים."
"אנחנו לא ממש מתמחים בזה, וגם לא מתיימרים להתמחות בזה."
~

(אגם מרידאלסוונט)
"מתוק, אתה תחתור?"
"בטח."
~דניאל ומאיה. נשואים טריים.~
"כל הזמן אנשים מזלזלים בטבעונים ואומרים שאין להם כוח בידיים כי הם לא אוכלים חלבונים."
"עוד לא ראיתם את דניאל בפעולה."
~

(במונית עם קורן ורוי.)
"Here it is! Stop!" קראה קורן.
הם שניהם קפצו מהמונית ורצו אל המנחה.
"קורן ורוי," הוא אמר.
"כן, כן, כן?" שאלה קורן.
"אתם הצוות שהגיע… במקום החמישי!" קרא המנחה.
"יש!" היא צווחה באושר.
"עשיתם את הבלתי יאמן! על הטיסה השנייה, הפרש של כמה שעות, ועקפתם צוות אחר!"
"כן!"
"כל הכבוד. עכשיו לכו לנוח לקראת מחר."
~

בפרק הבא של המירוץ למיליון: מי הצוות שיגיע אחרון לנקודת הסיום של קטע המירוץ בנורבגיה, והאם הוא יודח מהתחרות? כל זאת ועוד בפרק הבא של המירוץ למיליון!