תיק מספר 6334-המשך 5

המפקח החדש היה עייף.מאוד עייף.
הוא חזר לביתו מאוחר בלילה.
עברו 4 שנים,והרוצח שכעת שמו האמיתי
ידוע לכולם,עדיין לא נתפס.
הרציחות נמשכו,ובכל מקום שבו הוא רצח
מישהו,הוא השאיר כיתוב בדם של אותו קורבן.
מר.שינגטון האמיתי מת לפני כמה חודשים
כשיצא לעבוד על תיק מסויים.
החוקר שהרג את אליוט,היה אחד הקורבנות
של הרוצח ומת לפני שנה בערך.
המפקח נכנס לביתו.הוא רצה לפרוש כבר שנתיים.
כשהגיע לסלון,הבחין במכתב שהיה מונח על השולחן.
הוא הרים את המכתב,ופתח את העטיפה.
בפנים,היה רשום בדם שמות של עשרה קורבנות שנרצחו בשנה האחרונה.
כולם מתו בתחילת חודש.המפקח הביט ברשימה,וכשנזכר בתיקים שלהם,הבין מה הקשר בין כולם:
לכולם היה יום הולדת בסוף כל חודש שבתחילתו נרצחו.
המפקח נבהל.יום הולדת ב31 באוקטובר.היום ה29 בספטמבר.
אם כך הרוצח לא בוחר את הקורבנות באופן אקראי.אבל מהיכן הוא יודע כל כך הרבה על הקורבנות?
המפקח נזכר במה שמר.שינגטון אמר לו לפני 4 שנים.אליוט הצתרף למשטרה כדי למחוק פרטים עליו ועל הרוצח.אולי הוא גם בחר לו קורבנות?
או שאולי…הרוצח מכיר את הקורבנות שלו…..

המפקח חזר לתחנה ביום שלמחרת ,ובדק את העיניין.
חלק מהקורבנות היו קרובי משפחה מדרגה שלישית,חלק למדו איתו בתיכון,חלק עבדו איתו בעבודה זו או אחרת.
הטלפון צלצל."הלו?" שאל המפקח בזמן שעבר על התיקים.
בצד השני של הקו נשמעו נשימות עמוקות,ומן קול של רשרוש כזה.
המפקח שמע צרחה של גבר,נפילה של משהו כבד על הקרקע,וקול שנשמע כמו קול של סכין מתעופפת לה באוויר.
"קיבלת את ההודעה שלי?" שאל קול עמוק.
המפקח נבהל מעט,אך שלט בעצמו."כן.מחר אתה….." המפקח לא הצליח לסיים את המשפט.
"כן.מחר.אבל יש דרך למנוע את זה.תביא את התיק שלי לנמל התעופה שנמצא במרחק של 30 קילומטר מהעיר שלכם.ליד הנמל יש יער,שים את התיק שלי וכל מה שאתם יודעים עליי,וכל מידע שהוצאת עליי ועל הקורבנות בתוך העץ הגדול ביותר.לפי מה ששמעת כרגע,רצח בשידור ישיר,הבנת שזה אני ללא כל ספק.תביא את התיק והכל מחר ב6:00 בבוקר".
המפקח העייף אמר:"על גופתי המתה" וניתק את הטלפון.

למחרת בבוקר,כמה שוטרים שעברו ליד היער מצאו שלוש גופות……