הסוד שבעליית הגג!- פרק 6 בבקשה תגיבו!♥

בפרק הקודם:
איטה עצובה מאוד, ביגלל שלאמא שלה יש קצט מאוד סיכויים לחיות.
אליס, בישביל להודד אותה מארגנת מסיבה, איטה עוזרת לה ליקנות חטיפים, שתייה, חמצוצים ועוד…
פרק 6:
בערב איטה ואליס מיתארגנות ומארגנות את המסיבה.
"לאן לשים את החטיפים?"
"אליס! אני אמרתי לך! חצי מהחטיפים בבית וחצי ליד הבריכה! ועם השתיה תעשי אותו דבר!" צעקה איטה בינתיים שהיא מסדרת את הבלונים.
בשמונה הכול כבר היה מוכן. אליס ואיטה היו מוכנות ליפגוש את האורחים.
הראשונות הגיעו הבנות.
"מקווה שיהיה כיף!" אמרה מאיה.
"יהיה כיף! אל תידאגי!" אמרה איטה וחייכה.
בתשע כולם כבר הגיעו והמסיבה התחילה, היא נימשכה עד הלילה!
כולם רקדו, שרו והשתגעו!
היו כאלה שקפצו לבריכה עם הבגדים.
ופיתאום אליס שומעת צילצול בטלפון של הבית, היא ענת.
"אלו?" נישמע קול של גבר.
"שלום!" אמרה אליס.
"אפשר בבקשה את איטה?" שאל האיש.
"היא עכשיו לא יכולה… היא עסוקה, יש להעביר לה משהו?" שאלה אליס.
"כן, תעבירי לה שאמא שלה מתה ליפני כעשרים דקות, תגידי שאנחנו מישתתפים בצערה, ההלוויה תיהיה ביום חמישי בשעה 13:00. תודה ולהתראות!" אמר האיש ומיבלי שאליס הספיקה לענות, הוא ניתק.
'מה אני יעשה עכשיו? הרי היא כול כך שמחה! ניראה לי היא שכחה לגמרי מאמא שלה! אני לא יכולה להרוס לה את זה! מחר בבוקר אני יגיד לה את זה! אני לא רוצה להרוס את מצב הרוח הטוב שלה.' חשבה אליס לעצמה והסתכלה על איטה המאושרת.
במסיבה כוולם היו שמחים. עד הבוקר כולם השתגעו. בבוקר איטה קמה ומוצאת את עצמה על הריצפה! היא נירדמה על הריצפה.
היא רואה שכול אחד יושן במקום אחר.
היו כאלה שנירדמו על שולחן האוכל, ובפיהם חתיכות אוכל שעדיין לא נלעסו.
היו כאלה שנפלו מאחורי הספה ואפילו לא הרגישו זאת…
איטה לאט לאט העירה אחד ואחד ושלחה את כולם הבייתה.
"איך הייתה המסיבה?" שאלה אליס.
"היה פצצה!" אמרו הבנות בעייפות
"יופי! עכשיו אתן יכולות ללכת הבייתה ולישון כמו שצריך!" אמרה אליס והוציאה אותן.
"היה באמת כיף!" אמרה איטה.
"ניראה לי אני כבר צריכה ללכת" אמרה אליס.
"את יכולה לישון אצלי.." אמרה איטה וחייכה.
"תודה, אחרי זה אני יעזור לך לסדר הכול…" אמרה ליס ונירדמה על הספא.
באחד בצהריים הזוג קם.
"צהריים טובים" אמרה אליס.
"צהריים טובים" ענת איטה. אליס ניזכרה שהייתה צריכה להגיד לאיטה על אמא שלה.
"איטה…. אני…. אני צריכה להעביר לך משהו…" אמרה אליס לאט.
"כן!" אמרה איטה בחיוך ובשמחה.
"זה יהרוס לך את הכול בחיים!" אמרה אליס.
"זה…… זה קשור לאמא שלי?" שאלה איטה.
"מאיפה את יודעת?" שאלה אליס.
"אמא שלי, זה הדבר הכי יקר שיש לי בחיים. אבא? מה זה אבא? הוא לא הוליד אותי. אבא רק הנהיג אותי בחיים. אבל אמא, היא עשת כול מה שאני ירצה, לא משנה מה ומתי. אני כיבלתי כול מה שרציתי, היא עשת מי לא הגיוני להגיוני… בישבילי אמא שלי זה הכול!" אמרה איטה והחיוך ישר ירד לה מין הפנים.
"איטה…. אמא שלך…. היא…" אמרה אליס. איטה לא ענת.
"אמא שלך מתה…" אמרה…

ההמשך יבוא! :)

בבקשה תגיבו!!♥
(יצא ארוך :| )