פאוור ריינג'רס- אגדת אומגה- חלק 5

איידן הלך בשביל המערה שהיה נראה אין סופי, פין אחריו, הולך בהיסוס ונזהר בכל צעד שלו.
"היי!" שמעו בחורה קוראת לעברם. שניהם הסתובבו לאחור. מתוך האור שיצא מפתח המערה הגיחו שלושה דמויות, בחור ושתי בחורות.
למרות שהיה מעט אור במערה היה אפשר לראות את הפנים שלהם.
בחורה אחת הייתה בעלת שיער בלונדיני בהיר קצר ודי נפוח, השנייה הייתה בעלת שיער אדמוני וחלק והבחור היה בעל שיער חום וחצי מגולח, והוא ענד עגיל כסף עגול באוזנו השמאלית.
" אסור לכם להיכנס לכאן, המערה הזאת מסוכנת." אמרה הבחורה האדמונית.
" אם היא מסוכנת כל כך למה אתם נכנסתם לכאן?" שאל איידן.
" זאת התודה שאנחנו מקבלים כשאנחנו מנסים להציל את החיים שלכם?" שאלה הבחורה הבלונדינית בעצבנות.
" אני לא מקבל הוראות מאנשים שאני לא מכיר." הוא המשיך ללכת אל פנים המערה, אך נעצר כשאותה בחורה בלונדינית קראה לו שוב.
" קוראים לי אוולון, אם זה כל כך חשוב לך." אמרה, " ואלה חברים שלי, פייג' וגבריאל. עכשיו אתה מכיר אותנו, אנחנו לא זרים." היא התקדמה לעברו בביטחון.
" תודה, אוולון." אמר, " אבל אני לא צריך את הרחמים שלכם."
" מה הבעיה שלך?" פייג' התפרצה לשיחה, " אנחנו רק רוצים לעזור לך."
בעוד שלושתם מתווכחים גבריאל הרגיש מתחתיו תנודות של הקרקע. הוא אף פעם לא חווה את זה, אבל זה בוודאי לא סימן טוב.
" אה, חבר'ה." פנה אליהם בשקט, אבל הם בשלהם.
לפתע משום מקום האדמה נפערה תחת רגליהם והחמישה נפלו לתוך בור מאובק ובוצי גם יחד,
ואף אחד מהם לא ידע מה הולך להיות השלב הבא ביום הזה, שהתחיל יפה והדרדר מרגע לרגע.