לינג – הכוכבת שבשמים

נשמע קול חזק של מטוס שעף בשמים במהירות. וישר אחרי זה, נשמע קולות של עידוד, שריקות, וצעקות. זו הייתה תהלוכה של מטוסים. המון אנשים ישבו על כיסאות שמוקמו צוק ירוק, מולם היה את השמש והים, והיה ניתן לראות את המטוסים עוברים במהירות ברקע. הקהל נדהם מכול מטוס שעבר. אבל הייתה ילדה שנדהמה לא פחות מהמחזה. היא לא צעקה, או עודדה, היא הסתכלה על המטוסים עם עיניים פקוחות וחיוך על הפנים.
נגמרה התהלוכה. הילדה ואמה עברו ליד חנות המזכרות, הילדה ראתה מטוס צעצוע עם שלט ניווט. אמה ידעה מה בתה רצתה, וקנתה את הצעצוע.
כאשר הילדה הגיעה לביתה, היא יצאה לחצר והתחילה לשחק על השלט ועם המטוס. תחילה היא לא הצליחה לגרום למטוס להמריא, אבל אחרי כמה ניסיונות, היא הצליחה. לאחר מכן היא לא הצליחה לנווט אותו נכון, הוא תמיד נתקע בדברים ונפל. אך היא לא התייאשה.
לאחר 5 שנים. הילדה כבר נהייתה בת 13. היא הלכה לבית ספר לטייסים. היא למדה במהירות, היא הייתה הכי טובה בכיתה, למדה ללא הפסקה.
לאחר שנה. היא הרכיבה משקפים עגולות וגדולות שהוצמדו לפניה, שמה כפפות עבוד על ידיה, ופרקה את מפרקי אצבעותיה. היא נכנסה למטוס לאדם יחיד בפעם הראשונה בחייה. היא לחצה על כמה כפתורים במהירות, ותפסה את ידיות ההגה. היא לקחה אוויר, ושאפה אותו באיטיות. היא עצמה עיניים… פקחה אותם וישר משכה בידיות. המטוס זינק במהירות לאוויר, וטס. הנערה חייכה חיוך כמו שלא חייכה בחייה.
שנתיים אחרי. היא בת 16. היא בקשה עזרה מדודה שיכין לה חליפה מיוחדת לטייסים. כול יום היא ישבה איתו, מתכננים את החליפה. דודה אמר שכדי להכין את החליפה, עליה להשיג קריסטלים קטנים מסוג מיוחד שקיים באזור. היא לא היססה.
עברה שנה. היא למדה אומנות לחימה מיוחדת שצורכת גמישות, זריזות, ודיוק. וכול יום היא יצא לחיפוש אחר הקריסטלים. היא חיפשה בהרים, בשפות הים, ביערות. היא עברה מכשולים בכדי להגיע לקריסטלים. ובכול פעם שהיא מצאה קריסטל היא חזרה במהירות לדודה ועזרה לו בבניה.
שנה לאחר מכן. היא בת 18. הגיע הזמן. היא מדדה את החליפה. החליפה הורכבה מכפפות ממתכת, נעליים ממתכת, כתפיות ממתכת, ובשני צידי הגב העליון היו מחוברים עיגולים ממתכת שביניהם חובר חוט עבה ממתכת שחובר לכול אורך עמוד השדרה.
הנערה יצאה לשדות הירוקים, מסתכלת לשמיים הכחולים, ומחייכת חיוך קטן. היא מסתכל לאחור, ורואה את העיר מרחוק. עצמה ענייה, והסתכלה שוב על השמיים. היא התכופפה מעט, ומשני העיגולים ממתכת שבגבה, יצעו מכונות דמויי סילונים קטנים. היא לקחה אוויר, ושאפה אותו באיטיות. הסילונים התחילו להידלק בעור וורוד. נשמע קול של מנוע קטן. וישר, הנערה טסה לאוויר בכוחות עצמה עם החליפה, ללא מטוס. היא הרגישה את האוויר הקריר בפניה כשהיא עפה במהירות בשמים, וחייכה את אותו חיוך כשהיא עפה במטוס לראשונה.
עברו שנים והיא התבגרה. היא צבעה את שיערה בצהוב כמו השמש, ושמה לעצמה שתי צמות עם קוקיות וורודות. היא לא הפסיקה לעוף. לעוף זה היה החיים שלה.
לאישה הזו יש שם. ליינגה. אך היא העדיפה שם חופשי. לינג.
שמה הוא לינג, הכוכבת שבשמים.