מקום בו אפשר

הלוואי היה מקום בו אפשר היה אפשר לברוח כשעצובים , שכועסים , שהמצב על הפנים .

מקום בו אפשר שהמחשבות הכואבות יעלמו, שהרגשות הקיימים יתנדפו , ושהכעס יתפוגג כלא היה .

מקום בו אפשר לנוח בשקט , לעצום את העניים בלי שהמחשבות ישאירו אותך ער עד השעות הקטנות של הלילה , להיות רגוע בלי הרבה כאבים שתוקפים אותך .

מקום בו אפשר לשכוח מהכול , מהצרות, מהכאב , מהזכרונות , מהבעיות , מהשמועות , מהשטויות ומכול מה שרק מכביד על הלב .

מקום בו שאפשר לנשום שמה לרווחה בלי שמשהו יעיק לכם על החזה , שלא יחסום לך את דרכי הנשימה .

מקום בו אפשר להיות חופשיים , משוחררים , שמחים , מלאים בתחושת חירות המציפה את גופכם .
ואתם סוף סוף מאושרים .

אבל לא קיים מקום כזה בכול קצוות תבל, לא משנה לאן תלך העבר שלך , הזכרונות שלך , הרגשות שלך , הכאבים שלך ירדפו אותך , לא משנה היכן תצעד ובאיזה דרך תבחר ללכת .
לפעמים אני רק מתפללת שמקום כזה היה קיים , גם אם רק לזמן מועט , זמן מועט בו אני יוכל לשכוח את חיי .