more than this – פרק 17 (1D)

~נקודת המבט של לואי~
"רגע אבל איך כולנו ניכנס לאוטו?" קלסי שאלה אחרי שהארי השיג את המפתח.
"אולי אני ינהג ואת והארי תיהיו בבאגג'?" שאלתי את קלסי.
"לא עברת היום תאונת דרכים?" קלסי שאלה אותי
"אני כן"
"ואתה היית הנהג לא?"
"כן…"
"אז אתה לא יכול לנהוג" קלסי קבעה נחרצות, ואז הוסיפה "וגם את לא" והצביעה על אליס.
"טוב אני מניח שאני יהיה חייב לנהוג, ושאתה ואליס תיכנסו לבאגג'" הארי אמר לי.
"טוב. בואי אליס, הולכים לבלות את הנסיעה בבאגג'" אמרתי בקול בכי שמח שלי. 'זאת הולכת להיות נסיעה מעניינת…' חשבתי לעצמי ופתחתי את הבאגג'.
"ליידיז פירסט" אמרתי לאליס, והחוותי בידי לבאגג' של האוטו. אליס נכנסה בזהירות וסיקלה את רגליה לישיבה מזרחית. נכנסתי אחריה, סוגר אחרי את דלת הבאגג'.
"זאת הולכת להיות נסיעה מעניינת" אליס אמרה את המשפט שעבר בראשי לפני בערך דקה.
"כן…" אמרתי והתקרבתי אליה.
"אז גבירתי, מה ציפיותייך מהנסיעה הזאת?" אמרתי בקול רשמי, והפנתי את פני בכיוונה. תוווי פניה נראו מתושתשים בחושך.
"אני מעדיפה להפסיק לדבר ולהתחיל לעשות" היא אמרה כשהמכונית התחילה לזוז באיטיות. קירבתי את פני אל פניה באיטיות.
"את עדיין יכולה להגיד לי לא" אמרתי לה כשפנינו היו במרחק של סנטימטר אחת מהשניה, ועינינו עצומות.
"אני יכולה להגיד את זה, אבל אין לי חשק" אליס אמרה לי וצימצמה את המרחק בינינו. כששפתינו נפגשו צמרמורות עברו בכל גופי, ליבי פרפר במהירות וכל מה שרציתי היה להמשיך להרגיש את אליס בכל מקום בגופי (הוא באמת התכוון ל*כל* מקום… גם למקומות המצונזרים… – הערת המחברת). לשוני חדרה לתוך פיה באיטיות. ידיה של אליס חפנו את פני והידים שלי היו סבוכות בתוך שיערה הבהיר והחלק. אחרי כמה דקות התנתקנו נואשים לאוויר.
"את יודעת שאני אוהב אותך?" אמרתי לה.
"תוכיח" היא אמרה לי.
"אני" אמרתי ונישקתי קלות את שפתיה "אוהב" נשיקה "אותך" נשיקה "הכי" נשיקה "בעולם" אמרתי ונישקתי אותה נשיקה קצת יותר ארוכה.
"גאד אליס את פשוט מושלמת" אמרתי לה.
"אתה יותר" היא אמרה לי ונישקה אותי נשיקה קטנה על האף. פתאום אור חזק סינוור אותי.