פרק 3 My 'wonderful' life

״איכס הוא סתם איתה כי היא מקובלת כולם רואים את זה״ היא אמרה בקול הפלצני שלה ״לא נכון לא נכון אומייגאד אומייגאד!״ אוייש ברור לה מותר לדבר בפאלפון בזמן המשמרת אבל לי לא ״אומייגאד יש לי אצבעות אומייגאד יש לי ידיים אומייגאד יש לי אף אומייגאד אומייגאד״ חיכיתי אותה בשקט ״היא באמת נישמעת ככה חחח״ שמעתי מישהו מאחורי היסתובבתי וראיתי נער שניראה בגילי בערך הוא היה עם עניים כחולות ושיער שחור ״חחח כן אה ותנסה לעבוד איתה במשך 8 וחצי חודשים״ אמרתי ״ניראה לי שאני אצליח תנסי את לילמוד איתה 12 שנים חחחח״ ״אני מקס אבל חברים שלי קוראים לי מקס המלך החתיך ביותר בכל היקום״הוא אמר מגחך״ וואו אני צריכה חברים כאלה״ אמרתי ״לא סתם הם קוראים לי טאקו אל תישאלי אותי איך הם הגיעו ממקס לטאקו ואני ביכלל לא אוהב טאקו חחח״ הוא אמר צוחק ״לא שאלתי איך קוראים לך?״ הוא שאל ״סקיי״ אמרתי והמשכנו ככה לדבר והחלפנו מיספרי טלפון ניכנסתי הביתה ושמעתי את טרזה (דודה שלה) מדברת בטלפון ״לא היא עוד לא חזרה״ התחבאתי מאחורי הקיר ״אני לא יודעת יש לי הרגשה שבסוף היא תמיד תעזוב אותי והמחנה הזה הוא הדרך המושלמת ללכת היא פשוט צריכה לישאול קצת על רוקי וזהו יש לה דירה באנגליה רחוק מכאן״ מי שבקו השני אמר משהו ואז טרזה אמרה ״אולי באמת שווה לי לשלם לה על זה״ חזרתי אחורה וצעקתי ״טרזה אני בבית״ צעקתי כדי שהיא תחשוב שלא שמעתי כלום ״טוב תערכי את השולחן עוד דקה האוכל מוכן ערכתי את השולחן התחלנו לאכול ואזה היא התחילה לדבר ״את זוכרת את המחנה הזה שרצית? טוב אז חשבתי שאים את עדיין רוצה לצאת למחנה אני מוכנה לשלם למחנה את עדיין רוצה נכון?״ ״כן ברור״ למרות ששמעתי את השיחה הופתעתי ״אבל כבר חסכתי לא מספיק אבל חסכתי״ הוספתי ״אז הכסף הזה יהיה לך לביזבוזים זה בסדר נכון?״ ״כן ברור!״ שמחתי סיימנו לאכול ועליתי למעלה לחדר ולהרשם למחנה אבל ראיתי ש…..