חדשה בפנימייה פרק 10: סכין בגב

״…את יודעת שרק אותך אני רוצה באמת.״ שמעתי לפתע את קולו של ריצ׳ארד. דמעות של אכזבה חנקו את גרוני, לא ידעתי שהוא מסוגל להגיד את זה ללילי. ״אז מה אתה עושה עם המכוערת הזאת?״ שמעתי את קולה של לילי. זה הספיק לי, ברחתי משם מוצפת בדמעות. בלילה לא הצלחתי להירדם, אם נרדמתי זה היה לדקות ספורות ולאחר מכאן בכיתי בשקט מבלי ששותפותיי לחדר ישמעו. בבוקר הבטתי מהחלון בעשרות התלמידים שצועדים עם מזוודותיהם לכיוון היציאה. בחופשת החורף אעבוד בפנימייה וארוויח על כך כסף, ידעתי שאם ארוויח מספיק אוכל לממן חלק מהטיסה שלי הביתה בקיץ. במשך החופשה עבדתי מהבוקר עד הערה בעבודות ניקיון, כרכתי ספרים בסיפרייה, בישלתי וסיימתי את עבודות ההגשה שלי. בסוף החופש הרווחתי 83 פאונד. במשך כל החופש לא הפסקתי לחשוב על ריצ׳ארד, איך הוא היה מסוגל לזה?

החופש נכמר והלימודים התחילו. צעדתי לתומי לכיתת הצרפתית, קיוויתי לא לראות ריצ׳ארד. היו עוד עשר דקות לתחילת השיעור והחלטתי שעדיף להקדים מאשר לאשר. כשצעדתי במסדרון ראיתי נער ונערה שעונים על הקיר, הם התנשקו. לקח לי רגע לזהות במי מדובר – אלה היו ריצ׳ארד ולילי שהתנשקו בשיא התשוקה, הם נראו מאוהבים עד הראש. לא יכולתי לשלוט בדמעות ובמעשים שלי, התקרבתי אליהם ובעטתי בריצ׳ארד. הוא איבד שליטה ונפל על לילי, הם התגלגלו על הרצפה. ״מה עשית?!״ שאל ריצ׳ארד בכעס בעודו משפשף את מרפקו שהאדים, גם לילי הביטה בלי בכעס. ״אני שונאת אותך.״ אמרתי והלכתי משם. חזרתי בדיוק כשהשיעור התחיל, כשהתיישבתי במקומי התעלמתי מקיומם של ריצ׳ארד ולילי. שיעור נגמר וברחתי משם במהירות למעבדת הביולוגיה, השתדלתי להתנהג רגיל אך לא יכולתי לשלוט בדמעות שהציפו את עיניי. בארוחת הצהריים פגשתי את אליסון שלא ראיתי זמן רב. ״איפה היית?״ שאלה אותי ונתנה לי חיבור חם ״לא ראיתי אותך כמעט חודשיים!״
נכנסנו ביחד לחדר האוכל, התרגלתי כבר לאוכל היבש וחסר הטעם, אכלתי בשביל לשבוע. ״אני נמצאת בתקופה לא קלה…״ אמרתי לאליסון והתחלתי לבכות כמו ילדה קטנה שלא קיבלה את הסוכרייה שרצתה. סיפרתי לה הכל, על ריצ׳ארד, על מה שנלי ולילי עשו לי, על הנקמות שעשינו, על הפציעה, על המכות שחטפתי מהמנהלת ניקלסון. אליסון הביטה בי בכל הזמן הזה ורק הנהנה בראשה, ידעתי שהיא חברת אמת. ״אנחנו חייבות לגלות למה הוא התחיל להתעלם ממך!״ אמרה לפתע. הנהנתי וגיבשנו תוכנית פעולה, אליסון תתחבר לריצ׳ארד אבל אסור שיראו אותנו ביחד אחרת ישר יעלו את התוכנית. ״בערבים ניפגש בחצר האחורית ואני אעדכן אותך בהכל.״ אמרה. נתתי לה חיבוק, היא חיממה לי את הלב. ״אני חייבת להוציא את ספר המתמטיקה מהחדר.״ אמרתי לה ופסענו לעבר חדרי. פתחתי את דלת החדר וראיתי פתק על מיטתי…

חדשה בפנימייה פרק 10: סכין בגב