המירוץ למיליון – פרק 7

בפרקים הקודמים של המירוץ למיליון: כל הזוגות נחתו באוסלו, בירת נורבגיה, שם היה עליהם לבנות רפסודה ולהשיט אותה. במשימת הבלט הנורבגי, כפיר וגיא שהגיעו ראשונים נקלעו למשבר קטן…
"אין לי כבר כוח לשטויות שלך! אתה רוצה להפסיד בכוונה? אז תפסיד! אתה דופק גם אותי אתה יודע!"
"לך ל$%@#$" קילל כפיר והוריד בכעס את בגדי הבלט.

(בית האופרה של אוסלו.)
"כפיר, ברצינות! היא אמרה שאתה לא מחייך מספיק, כלומר אתה רוקד טוב. רק תרקוד שוב עם חיוך, זה הכל!"
"לא רוצה! עזוב אותי עכשיו, גיא! אני צריך להירגע!"
~גיא וכפיר. חברים לעבודה.~
"זה פשוט תסכל אותי. כפיר ישב שם, עצבני ולא יכולתי להרגיע אותו. זאת הייתה תחושה כל כך לא נעימה שלא ידעתי איך להתמודד איתה."
~
"כפיר, בחייך!"

(מוזיאון קון טיקי.)

~ענת ונוגה. חברות ילדות.~
"אני לא כל כך טובה בעבודות ידיים, זה למה אני הייתי יותר אחראית על לבדוק בתרשים ולנסות לתקן את נוגה, מה שדי הפריע לה."
"כשאני עובדת, אני לא אוהבת שמדברים אלי. זה מפריע לי."
~
"נוגה, נוגה, את לא רואה שכאן יש שתי שורות כאלו עם חוט בדיוק באמצע?"
"אני עובדת על זה, אל תפריעי לי."
~ענת ונוגה. חברות ילדות.~
"זה היה פשוט בלגן."
~

"אלון, אתה מסתדר?" שאלה יובל.
~אלון ויובל. בני דודים.~
"סיכמנו מראש – אלון עושה את המשימה, אני עוזרת לו במה שצריך."
~
"כן, כן, רק תיכף אני אצטרך שתחזיקי את החבל בזמן שאני אלפף אותו."
"סבבה."
~אלון ויובל. בני דודים.~
"יש לנו עבודת צוות טובה, שזה היתרון שיש לנו."
~

"נטלי, נו, יא עמה, תעזרי לי קצת!"
"רגע, העץ הורס לי את הציפורניים!" מחתה נטלי.
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"בואנ'ה, העץ הזה חודר לכל מקום משהו מעצבן! זה כאילו כל כך עולה לי על העצבים!"
~
"אבל נטלי!"
"נו, גל, את מסתדרת יפה."
"אבל אני צריכה עזרה!"
"חכי שנייה," היא אמרה והוציאה שבב עץ מהרווח בין קצה האצבע לציפורן.
~

(במונית עם דניאל ומאיה.)
"You know where is this?" שאלה מאיה.
~מאיה ודניאל. נשואים טריים.~
"זה לא פשוט, זה להסתדר עם שפה שאתה לא מכיר, עם מקום שאתה לא מכיר ונהגי מוניות."
"זה אתגר. לא קושי. אתגר. חוויה."
"כן, חשוב לקרוא לזה אתגר. ככה אתה לא נרתע מעומק הסכנה."
~

(אגם מרידאלסוונט)
"יופי רוי! יופי רוי! יציב!" קראה קורן.
~קורן ורוי. ידידים.~
"רוי היה הקפטן של הרפסודה, ואני הייתי המורל."
~
"קדימה רוי! קדימה רוי! אתה עושה את זה! אתה עושה את זה! קדימה!"
שניהם הגיעו לגדה השנייה.
"ווהוו!"
"מחסום!" קרא רוי.
"אני אזיז את הרגליים," אמרה קורן.

(במונית עם אורין ודור.)
~אורין ודור. בני זוג.~
"היינו ראשונים שיצאו מהבלט, היינו בדרך לרינגנס, למבשלת הבירה, והרגשנו טוב."
"גם לא ראינו אף מונית של צוות אחר."
"קיוויתי שההיטקיסטים יתעכבו מאוד במחסום."
~

(בית האופרה של אוסלו.)
(מבחן הניסיון הראשון של ספיר.)
"It was delightful! Very professional! Great!" קראה המורה, והביאה להם את הרמז.
"YES!" קראה ספיר באושר.
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"הייתי ממש גאה באחותי. ברמות על."
"בכלל, גם אני הרגשתי משהו מיוחד. קיוויתי שזה ימשיך ככה לכל המירוץ."
"מי יודע, אולי בסוף המירוץ אני דווקא אוהב את אחותי."
"כן, כן, מארק עדיין שלי."
"לא, הוא שלי!"
"שלי!"
"נו באמת…"
~
"צומת…" אמרה ספיר.
"אנחנו לוקחות ארוחת חג מולד?"
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"למה לא לקחנו מבשלת בירה? כי ידענו שאמא לא תסכים לנו לשתות כל כך הרבה!"
~

כפיר וגיא ישבו שניהם על המדרכה מחוץ לבית האופרה בכעס.
~כפיר וגיא. חברים לעבודה.~
"באיזשהו שלב פשוט וויתרתי."
"סיכמנו שאני אעשה את המשימה רק כשיגיע הזוג מהטיסה השנייה. ידעתי שזה ייקח זמן. רציתי להירגע מהעצבים שלי."
~

(רינגנס.)
~אורין ודור. בני זוג.~
"הגענו למבשלת בירה, דבר ראשון הביאו לנו שתי כוסות –עצומות- של בירה."
~
"איך אנחנו אמורים לשתות את כל זה?" שאלה אורין.
"כמה שיותר מהר, אין לנו זמן לבזבז," קרא דור.
שניהם שתו את הבירה במהירות והתחילו בעבודה של מבשלת הבירה.
~אורין ודור. בני זוג.~
"עכשיו, במבשלת הבירה צריכים לעזור להכין את הבירה עצמה, כלומר רק בחלק, כי זה מתכון סודי, אחר כך גם צריך למלא את הבקבוקים ידנית ולארוז."
"לא ידענו שזה יהיה כזה מעצבן."
"אה, כן, וכל חמש דקות מביאים לך עוד כוס עצומה של בירה…"
~
"אני עוד אשתין כל הלילה…" מלמל דור.
"פשוט תתרכז במשימה," אמרה אורין.
~

(המסעדה באוסלו.)
~אנריק ומעין. אב וביתו.~
"הגענו למסעדה, מוכנים להתחיל לבשל את הפנקייקיטוטי?"
"לא, אבא, זה היה פינקיוט."
"נשמע כמו פנקוטה או פנקייק."
"חבל שזה לא טעים כמו פנקוטה או פנקייק…"
~
"אבא, אתה עוקב?" שאלה מעיין.
"Oui," ענה אנריק.
הם שניהם הסתכלו על השף שלימד אותם לבשל את המנה.

(בית האופרה של אוסלו.)
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"הגענו לבית האופרה וראינו את גיא וכפיר יושבים של המדרכה, עצבניים."
"הם נראו כמו גראמפי קט כאלו."
"חחחח. כן. לגמרי."
~
"הנה, פה," קרא מייק ושניהם נכנסו לבית האופרה."
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"אז שון התלבש בזמן שאני צוחק עליו מהצד."
"כן, כן, ממש קורע."
"ואז הוא התחיל את הניסיונות שלו."
~

(מבחן הניסיון הראשון של שון.)
"I'm sorry, this is not good enough."
"נו באמת…" מלמל שון.
"לא נורא, לא נורא, שון, תתגבר," אמר מייק.
"אוף…" מלמל שון.
~

(מוזיאון קון טיקי.)
"Here, is it good?" שאל אלון.
"Very good," אמר אוצר המוזיאון.
"יש!" קרא אלון.
"יאללה, שייט!" קראה יובל.
~אלון ויובל. בני דודים.~
"תקתקנו את המשימה הזאת די בקלות, אני חייבת לציין."
"את מתכוונת שאני תקתקתי אותה בקלות."
"כן. נכון."
~

"נו גל! תזוזי קצת!"
"נטלי! די! אני מנסה לבנות ואת רק מפריעה לי!"
"אוקיי! אוקיי! גם אני אבל רוצה לעזור!"

~דניאל ומאיה. נשואים טריים.~
"הגענו למשימה וראינו שם את הפרחות ואת החברות הטובות ההן."
"ראינו ששני הזוגות מתעכבים מאוד, אז קיווינו שזה יעזור לנו לעקוף אותם."
~

~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"השאנטי באנטי האלו באו החליטו שהם מה זה אדירים, שמעתי אותם מדברים כאילו שהם חכמים משהו משהו גאוני הדור."
"הם מתחילים לדבר על נקודות משען וזה כאילו מה זה פה? סעו סעו לי מהעיניים!"
~

(במונית עם סנדי ויוסי.)
"אני באמת חושב שכדאי שנבדוק אותו שוב."
"אז תבדוק, סנדי."
"Excuse me, do you know where is the museum for sure?"
"Yes, yes."
~סנדי ויוסי. חברים מהצבא.~
"כל הזמן שאלנו אותו מחדש, והוא כבר התחיל להתעצבן, אבל הנהג פשוט לא הביא אותנו אל המקום הנכון."
"זה תסכל אותנו מאוד."
~

(מוזיאון קון-טיקי.)
"Is it good?" שאלה מאיה.
"No." ענה האוצר.

~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"איך שמחתי ששאנטי באנטי לא הצליחו."
~

(בית האופרה של אוסלו.)
(מבחן הניסיון השני של שון.)
"That was very good! Good energies!"
"כן!" קרא שון באושר.
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"זה היה אחד מהמראות האדירים ביותר בעולם! אני באמת מאמין פתאום שלשון יש איזשהו כישרון לזה."
"אויש, סתום."
"לא, אני רציני. באמת היית טוב."
"כן, כן."
~
"צומת…" הקריא שון.
"הולכים על שתיית חג מולד?"
"כן, בטח," אמר שון.

בפרק הבא של המירוץ למיליון:
קו הסיום הראשון של המירוץ באוסלו מתקרב. מי יהיה הזוג הראשון שיגיע אליו ויזכה בפרס הטוב ביותר שאפשר להשיג במירוץ?