עצירת התאבדות – הפרויקט של סיפורים

היא ישבה על שולחן הכיתה , בוכה בטירוף ואף אחד לא מצליח לדבר איתה, לפנות אליה ולגשת אליה , לשאול מה קורה איתה מדוע היא בוכה .
כולם רואים אותה ולא יודעים מה לעשות, היא אחת הילדות הכי יפות שיש , שיער שחור וארוך , עייני שקד מבריקות ויפות .
רזה וגובה ממוצע , שום דבר בה לא מכוער .
רק חלק בנות קטן יודע מה קורה לה , למה היא בוכה ובגלל מה .
אני אחת מהם .
״אל תבכי , בואי לשירותים נשטוף את הפנים״ אמרתי לה , אני לא אחת מבין חברותיה הכי קרובות , אבל אנחנו בהחלט חברות טובות , אני יודעת עליה כמעט הכול .
נכנסנו אל השירותים בבית הספר , סגרתי את הדלת ונעלתי , נישארנו רק שנינו לבד .
עזרתי לה לשטוף את הפנים במים קרים, ידעתי בדיוק מה המילים שעומדות לצאת לה מהפה .
״אני רוצה להתאבד״ אמרה לי וידעתי שהיא אינה צוחקת , ידעתי בדיוק מה קרה לה מה עובר עליה .
אבל שום צד בנושא לא היה צודק , לא בחברה שפגעה בה בגלל מה שקרה , ובטח שלא בגלל אותה ילדה .
היא עשתה טעות כול כך גדולה , והיא לא יודעת איך לכפר עליה , ואם ניתן בכלל לכפר עליה .
״אל תחשבי על זה בכלל ! , אסור לך להגיד ככה !״ אמרתי תוקפנית איני יכולה לשמוע אותה מדברת כך .
״יש לי חרא של חיים , כולם שונאים אותי, מה הטעם עוד להישאר פה בעולם ?״ היא שואלת אותי , מנסה כמה שיותר לעצור את הדמעות שבכול זאת פורצות על לחייה .
״תחייכי ילדה״ זה רק מה שאני מצליחה לומר לה , ״אלה לא חיים קשים , זאת תקופה קשה ותקופות עוברות מגיעות תקופות טובות יותר״ אני אומרת מנסה לעודד אותה .
״אל תנסי להתאבד , כי התאבדות זה פיתרון קבוע לבעיה זמנית״ אמרתי לה יודעת היטב שהיא מבינה על מה אני מדברת .
״היה בסדר , רק תחייכי״ אני אומרת לה ומחייכת אליה חיוך מעודד , היא משיבה לי חיוך דומה , ידעתי שהצלחתי לגעת בליבה , ושהרעיון על להתאבד לא יחזור עוד פעם למוחה .

-כעבור חצי שנה-

״תודה על שעזרת לי בעת משבר שתדעי שאני תמיד פה לצידך בכול דבר שתרצי״ אמרה לי שמחה .
חיוך אמיתי סוף סוף דבוק לפרצופה אחרי זמן ארוך שלא ראיתי אותה מחייכת.
״תודה , אם אני יזדקק לכתף תומכת אני ידע לאן לפנות״ אמרתי לה וקרצתי לה.
היא הלכה ונשארתי לבדי , עוד וי ברשימה ארוכה של דברים שאני רוצה לבצע .
והרגע סימנתי וי ליד ההצלה , עזרתי לילדה להציל את החיים שלה .