פרויקט של סיפורים- עצירת התאבדות( אני צריך את העזרה שלכם..)

חשבתי על זה המון זמן ויובל נתנה לי את הרעיון הסופי,
יש נושא מאוד חשוב שאני חושב שצריכים לדון בו ולעשות עליו סיפורים, מניעת התאבדות, ועזרה לאחרים..
כל מי שרוצה להשתתף בפרויקט צריך לכתוב סיפור קצר בו הוא רושם על מצב בו הוא עזר למישהוא/מישהיא להבין שאסור להם להתאבד, תפעילו את הדמיון שלכם ואולי גם את הזיכרון שלכם.. ההבדל בפרויקט הזה שבו אתה לא מקבל פרס כלשהוא ואף אחד לא מנצח או מפסיד, כולנו מתקהלים למטרה אחת לעצור את הסופרים שחושבים על לאבד את חייהם מלעשות את זה לעצמם , ממש פה למטה אני הולך לכתוב את הרעיון שלי לסיפור שלי, שיהיה לכולם בהצלחה ותודה רבה לכל מי שעוזר.
~~
היא ישבה בפינה, לבד בלי כל החברות שלה, ליידי ישבו רן ומאור, החברים הכי טובים שלי,
״ ראית את הבטטה הזאת? עוד שנייה בוכה…״ מאור אמר לי וצחק על מורן.
״ נכון!! בטטה, המקרר שם!!״ רן צעק אל מורן שעוד מעט דמעה יורדת על פנייה אבל היא מחזיקה את עצמה, אני יודע שהיא עוברת משהוא קשה, אבל אני יודע שעם אני יעזור לה יעשו לי את אותו הדבר, הילדים זה העם הכי נוראי שיכול להיות ואני לא רוצה להתעסק איתם..
״ תעזבו אותי..״ מורן דיברה אלינו בקול חנוק מדמעות
״ למה שנעזוב אותך??״ מאור צעק עלייה וזרק עלייה את הנייר שהיה ליידו, זה היה מראה מזעזע וכולם ראו אותו, אבל אף אחד לא קם לעצור את זה..
״ דביל..״ מורן סיננה ויצאה מהכיתה בוכה, ואני יצאתי דקה אחרייה, יש חיפשתי אותה, אבל לא מצאתי, הלכתי לספרייה אבל היא לא הייתה שם, הלכתי למזכירות אבל היא לא הייתה שם, חיפשתי בכל הכיתות אבל היא לא הייתה בהם, ואז… הייתי צריך לשטוף את הפנים אז הלכתי אל השירותים אחרי ששטפתי את הפנים שמעתי בכי מהשירותים, ניחשתי שזאת מורן..
״ מורן? זאת את?!״ לחשתי אל הדלת ושום קול לא ענה
״אני רק רוצה לעזור..״ אמרתי
״ תעזוב אותי.״ עכשיו הייתי בטוח שזאת היא
״ מה את עושה שם?״ שאלתי אותה
״ מה אפשר לעשות בשירותים?״ היא שאלה אותי אבל אני ידעתי שהיא יכולה להזיק לעצמה אז פתחתי את הדלת, וכמו שאמרתי סכין היה ביד שלה, לא חשבתי פעמיים ולקחתי לה את הסכין,
״למה את עושה את זה?!?״ צעקתי עלייה
״ אתה לא תבין ..״ היא אמרה לי וחזרה לבכות שוב
״ תנסי להסביר לי.״ לא ויתרי
״ אתה והחברים שלך משפילים אותי מול כל הכיתה כל יום מחדש!! כל החברות שלי כבר לא מדברות איתי!! אני מנסה לרדת במשקל אבל לא מצליחה!! והמשפחה שלי בח׳׳ול כבר שבועיים..״ מורן צעקה בקול חנוק וצרוד
״ אני יודע, וזה מגעיל…״ נסיתי להראות לה שאני איתה, ושאני מנסה לעזור
״ אני רק מנסה לעזור..״ אמרתי לה
״אז תביא לי את הסכין!״ היא צעקה עליי
״ ממש לא!! אני לא רוצה שתאבדי את החיים שלך בגלל חבורה של טיפשים!!!!!״ צעקתי עלייה ודמעה. ראשונה ירדה על פניי
״פתאום אתה דואג לי??״ מורן לא הבינה
״כי סוף סוף הבנתי מה נכון בשבילי לעשות..״ נסיתי להסביר לה
״ בבקשה אל תעשי את זה..״ אמרתי לה ועוד דמעה ירדה מעניי
״בסדר.״ היא השתכנעה
״ תודה לאל..״ ירדו לי עוד דמעות, התקרבי אלייה ונישקתי אותה בלחי
״ את לא צריכה להתייחס עליהם, אני תמיד איתך!!״ אמרתי לה
״ איך דווקא אתה?״ היא מילמלה
״ אני ממש מצטער שנתתי למאור ורן לעשות את זה לך..״ לחשתי אלייה
~12 שנים לאחר מכן~
״ אני חייבת לך את החיים..״ מורן אמרה לי וכולם הסתכלו
״ את לא, את פשוט חייבת לי את זה.. את החתונה הזאת״ אמרתי לה ונישקתי אותה