עיר של גיבורים- חלק 13
הכל קרה כל כך מהר. רגע אחר ראתה את הדלת נפתחת ולאחר מכן מישהו תופס את ידה וגורר אותה אל תוך החדר. הדלת נסגרה בשקט. פיה כוסה בחוזקה בידו של אדם כלשהו.
היא שמה לב שהיא נמצאת בתוך חדר קטן מאוד. בדלת היו חריצים שפיזרו פסי אור על רגליה כשישבה. בעזרת האור המועט שהתפזר בו, היא שמה לב שבחדרון מצויים כלי ניקיון למיניהם- מטאטאים, דליים, סמרטוטים, מגבות ושואב אבק- חדר השרת.
קטלין נשכה את ידו ואותו איש סילק את ידו מפיה. הוא צעק מהכאב. קולו היה מוכר לה.
" צ'ייס?" שאלה בפליאה.
" זה מה שאת עושה למי שמנסה לעזור לך?" הוא נופף את ידו ונשף עליה כדי לפחית את הכאב.
" מה… איך הגעת לכאן?" היא שאלה מבולבלת.
" רצתי."
קטלין נזכרה במשב הרוח שהרגישה קודם, " זה הייתה אתה?!" התפלאה.
" מה הייתי?"
" הרגשתי מין משב רוח כזה בזמן שרצתי, אבל לא ראיתי כלום." הסבירה.
צ'ייס צחק בשקט. קטלין שמה לב לחיוך שעולה על פניו.
" שום תופעות לוואי, מה?" גיחך.
" זה לא יאומן," לחשה, " טוב שבחרת ברדלס."
" גם צפרדע זה משהו." הוא ניסה לעודד אותה.
" צפרדע זה לא משהו, מה אני כבר אוכל לעשות?" שאלה בחיוך מיואש.
לפתע נפל לה האסימון. קטלין נעמדה ופתחה מעט את הדלת.
תגובות (1)
המשךך