חדשה בפנימייה פרק 9: נתפסנו על חם

צרחות וזעקות לעזרה בקעו מהחדר שלנו, רצתי לשם במהירות וראיתי את נלי ולילי מתפתלות מכאב ועשרות נדלים ממלאים את רצפת החדר, החלטתי להיות מתוחכמת ורצתי למנהלת במהירות. ״גברתי המנהלת,״ אמרתי לה בעודי מתנשפת ״מישהו פרץ לחדר שלנו ופגע בנלי ולילי.״ אמרתי בתמימות.
המנהלת הביטה בי דרך משקפיה, הורתה לי להשאר בחדרה ויצאה במהירות לעבר המסדרון. כעבור דקות ספורות היא הגיעה בעודה מחזיקה את ריצ׳רד בצווארונו, ידעתי שנתפסנו, מישהו ראה אותנו. היא דחפה אותו לכיוון הכיסא, לאחר מכן התכופפה מעט וסתרה לשנינו, נאנקתי מרוב כאב. ״שניכם…״ אמרה ״שניכם כמעט גרמתם למותן של נכסים יקרים…אה נלי ולילי.״ אמרה בזעם. ״אתם תשלמו על זה ביוקר,״ אמרה ״נתחיל מזה שאתם הולכים לקלף תפוחי אדמה עד הבוקר ולא במחסן של המטבח, בצינוק, אבל קודם נטפל בכם קצת.״ אמרה והוציאה שוט מעור מארונה. היא הכתה אותנו מכות נוראיות בכל פלג גופנו, מרוב המכות כבר לא הרגשתי את הכאב, הרגשתי שגופי עולה באש. פניו של ריצ׳רד היו אדומות ודם זב מהחתכים הטריים. לאחר עשרים דקות היא הורתה לאב הבית לקחת אותנו לצינוק ולנעול אותנו שם עם תפוחי אדמה. ירדנו במדרגות הצרות לתוך חדר חשוך ומחניק, ריח של שתן וצואה מילא את חלל החדר. ״שעד שש בבוקר לא ישאר תפוח אדמה אחד שהוא לא מקולף.״ אמר אב הבית ונעל אותנו. החדר היה חשוך ונחתכתי בכל רגע נתון, הרגשתי שריצ׳רד מגשש באפלה כדי למצוא משהו, בסופו של דבר הוא מצא עששית קטנה שלא הפיצה הרבה אור והדליק אותה, למרות הכל עדיין נחתכתי, בעזרת האור המועט ראיתי החתכיך העמוקים שנפערו בידיי, כבר ראיתי את הבשר שנפער, הפצעים מהפעם הקודמת נפתחו מחדש ודם זב מהם. ״אני חושב שאני יודע איך גילו אותנו…״ מלמל ריצ׳רד. ״כנראה שהבחור הצעיר שעבר ליד המדרגות כשהשגחתי עלייך גילה את הכל. הדמעות ירדו על פצעיי ששרפו עכשיו עוד יותר. ״תנוחי קצת אני אקלף כמה בשבילך.״ אמר לי ריצ׳ארד. נשכבתי על הרצפה הקרה, מידי פעם הרגשתי עכברושים שמטפסים עליי אך לא היה לי אכפת. אחרי עשר דקות חזרתי למלאכת הקילוף. המשכנו לקלף, לא ידענו מה השעה אבל הנחנו שעדיין לא בוקר. כעבור דקות ספורות אב הבית נכנס והורה לנו לצאת, יצאנו מהחדר המחניק לתוך האור, הבטתי על ידיי, ריח של ריקבון וצואה הדיף מהן, פצעים וחתכים עמוקים שחשפו את הבשר עיטרו אותן. רצתי לחדרי כדי לשטוף את ידיי ושם חיכתה לי הפתעה…