המתקשרת \ 2

התעלמתי.
מה , הוא פסיכי? השעה סה"כ שש וחצי בבוקר…..מה?!
רצתי מהר מהסמטה הביתה , מהבית רצתי לבית הספר ומשם לכיתה.
הנחתי את התיק במקום בעוד אני מתנשפת ומתנשפת.
"רותם , קרה משהו?" שאלה אותי רוני.
"הכל…בסדר…" אמרתי בעודי מתנשפת.
"את אדומה" אמרה.
"סתם , ריצת בוקר…" מלמלתי.
"רצת הרבה במשך כל השעתיים האלה?" שאלה.
"כן , התעוררתי מוקדם….." אמרתי.
התיישבנו במקומות , השעה היא שמונה בבוקר.
"מעיין…" כאן!
"אופיר…." נוכח!
"ספיר…." פה!
"תמר…." אני ולא אחרת!
"איטה…." חיה!
"רוני……" פה!
"רותם…." כאן….בערך…!
השמטתי את ראשי על השולחן.
"רותם , את בסדר?" העירה אותי איטה.
"אני כאן!" צרחתי.
השעה היא תשע וחצי בבוקר.
לימודים , לימודים , לימודים.
כמה תרגילים אנחנו צריכים לפתור?
הפנתי את ראשי לחלון , האיש הזה…..היה שם….
סגרתי את החלון ואז כסיתי אותו עם הוילונות.
"פיו…" אמרתי בלחש.