רנסאנס פרק 2-נחיתה
שנה: 1403
מקום: פירנצה
וואו אני ברנסאנס!! אני מרגישה סיפוק נפשי. נחתתי בתוך מקום שנראה כמו סדנה משולבת עם אחוזה. היו שם תרשימים רבים, ומכונות קטנות, מעניין איפה נחתתי. זה היה מקום ממש מוזר, כאילו הוא שייך לנגר או בעצם למדען, אולי הגעתי לסדנה של מדען תקופתי? זה יכול להיות כל כך מדהים!!
פתאום נכנסה לחדר נערה עם שיער זהוב יפיפה ועיניים כחולות עמוקות וצלולות. הנערה הייתה יפיפייה עם תווי פנים עדינים, בידה הייתה קערה (למרות שהיא נראתה אצילה, למה לעזאזל הייתה לה קערה ביד?).
כשהיא ראתה אותי היא הפילה את הקערה והסתכלה עלי כאילו אני מפלצת. כשחושבים על זה, אני מבינה אותה, לא הכי השתלבתי בתקופה, הייתי צריכה לחשוב על מה שאני לובשת יותר טוב.
אני אסביר את ההבדל, היא לבשה שמלה בצבע צהוב עדין שמכסה את כל גופה,וכפפות בד לבנות ואני לבשתי ג'ינס גופיה אדומה וג'קט עור ארוך, וכפפות עור ישנות, לא ממש השתלבתי הא?
"מה את עושה פה?" היא שאלה מבוהלת. (למזלי אני דוברת איטלקית כי אבי במקור הגיע מאיטליה ולימד אותי את השפה), הורדתי במהירות את הכפפות והתקדמתי כדי ללחוץ את ידה אבל היא נרתעה ממני.
"אני מבינה שאת לא ממש יודעת מה קורה פה. שלום אני ג'יזל מרקסון ואין לי מושג מה אני עושה פה" אמרתי וחייכתי אליה.
"מה את לובשת? זה נראה כמו…כמו בגדים של סייס" אמרה. נעלבתי! אני נראית כמו נער סוסים? לא נראה לי, אולי יותר כמו משרת מרדן, אבל לא נער סוסים. "לאונרדו!" היא צעקה. מעניין מי זה הלאונרדו הזה. לחדר נכנס במהירות בחור בעל שיער שחור ועיניים ירוקות ונבונות, הוא היה יפה תואר אבל נראה די מבוהל מהצעקה שלה. באופן מצחיק אני הייתי לבושה באופן דומה מעוד לשלו, הוא לבש ג'קט עור ומתחתיו חולצה לבנה ומכנסי בד שחורים. גם הוא הסתכל עלי.
"אוקי אני לא רוצה להלחיץ אתכם אבל אני פה במתרות מחקר" שקר גס, פשוט ניסיתי להסתיר את מכונת הזמן שלי שעמדה ממש מאחורי. אבל לאונרדו ניגש ישר למכונה ובחן כל פרט קטן שהיה בה מבחוץ, ללא מבפנים למזלי. אולי הוא המדען שהסדנה הזה שייכת לו. "אה אתה המדען?" שאלתי.
"תלוי מי שואל מי את?" שאל ובחן אותי בעניין רב. אולי אני אספר לו, בכל זאת אני צריכה מישהו שידע שנסעתי לפה בזמן, אתם יודעים כדי למנוע מבוכה, אז למה לא למדען? מי יבין יותר טוב ממדען….
"שלום, אני ג'יזל מרקסון, כמו שאמרתי לחברתך פה, נחתתי במקום הזה בדיוק בטעות, אבל אני נוסעת בזמן, הגעתי משנת 2041"
תגובות (16)
יא פדלאה אחת תמשיכי!! חחח
יאיאיאיאיאיאיאי אני פדלאה!!
יאללה פדלאה גאה שלי תמשיכיי
~דגובה~
אז הפדלאה ממשיכה? :O
הפדלאה ממשיכה עוד מעט עכשיו היא כותבת ברכה לגיוס של מישהי ^^ שאתן לא מכירות!!
חחח אוקיי אבל אני עדין מחכה! פדלאה… XD
מעולה
אוקי אני לא אחזור שוב על ההערות שלי, אך כולן יהיו פה (כל הרביעייה מהפרק הקודם)
עכשיו העלילה: אני מבין כי זהו לאונרדו דה וינצ'י! (Yea!) אני מעוניין לדעת מי היא הנערה…
טוב נו אני בכל זאת אעיר כמה הערות:
1. תיאורים (שוב)- היה חסר לי ממש את התיאורים, שמלה צהובה זה כללי מדי, אני נגיד הייתי כותב את זה ככה (אני לא משנה לך את היצירה או משהו, זכויות היוצרים נשארות אצלך): "על גופה נחה לה שמלה צהובה כשמש, מעודנת כפרחי החרצית, משתלבת ביופייה של הנערה עצמה" או משהו בסגנון הזה.
2. שפה- הכתיבה יפה, אך מה ש"הוריד לך את כל הסיפור לרצפה" זה היה מילת הסלנג "לעזאזל". אני כל כך מתעב את המילה הזאת בזמן כתיבה, בייחוד בגלל שהיא לא מתחברת עם הזמן שאת מספרת עליו (איטליה של תקופת הרנסאנס).
3. העלילה- העלילה מתרחשת מהר מדי (מדי!), את צריכה לקחת את הזמן ולחשוב על סדר הגיוני בכתיבה. לפני שאני כותב פרק אני חושב לפחות חמישה פעמים בראש, וגם בזמן שאני כותב אני משנה דברים. הכל הלך קל מדי לדוברת (היא יודעת איטלקית משום מקום…); אנשים אוהבים שלגיבור/ה יש בעיה בזמן הסיפור (מניסיון).
4. אני רוצה המשך, אבל אני ממש מבקש ממך שתיקחי את הזמן ותחשבי על הפרק לפני שאת כותבת אותו :)
נ.ב. לקחת את התקופה ואת התיאורים מ"השדים של דה וינצ'י", נכון? ;)
קודם כל לשלומי, זה לא לאונרדו דה וינצ'י, זה לאונרדו אחר לגמרי (עיין ערך הדמויות בספור, כדאי שתעשה השלמות!!!)
דבר שני, הספור הזה פשוט אדיר, זה אפילו פיצוי על כך שאת מפסיקה (אני עדיין מקווה שלא) את הספור הקודם שלך וכאות תודה אני אכתוב פרק נוסף של רק צדק.
חחח אני מעדיף לא לקרוא על הדמויות, הכי כיף זה לגלות מה הרקע שלהן לבד :)
אין בעיה, אתה צודק, רק שתדע שמדובר בלאונרדו אליקאטו ג'וניור…
חחחח תודה :)
וואלה שאני חושב על זה לאונרדו לא נולד עדיין ב1403
מותר לי לומר שאתה ממש ממש ממש חנון? (גם אני כזאת אבל זה לא כל כך משנה)
כן זה ליאונרדו אחר ותודה על כל ההערות :)
ואת קוראת לי פדלאה… גם כן פדלאה מרושעת עם חצילים מעופפים, הצחקת אותי :')
אני הפדלאה פה!!! אבל חלק גדול מכם גם פדלאות……..