הכל אודות מארה-פרק 20

לילה.מאוחר.
מארה ארבה לג'ייק בבית הקברות.
שכן,יש מעט אירוניה והומור שחור ומקאברי בכך שקברו ארון ריק בהלוויה של ג'ייק.
הוא,קבר את עצמו.לא פיזית. ג'ייק הקודם,נקבר.מת. הוא קבר את העבר שלו.
מארה נחושה בדעתה להשיבו.
מה שבאמת הרג אותו היה ליבו השבור.זה הרג את הנשמה שלו.
"שלום לך,אהובה ישנה.."הוא אמר כשהבחין בה מין הצללים.
היה זה לילה קר מאוד..לילה אפל.ללא ירח.
ג'ייק צפה שמארה תפתיע אותו בקרב חרבות.גם הוא נשא עימו חרב.
חרב שקיווה מאוד לנעוץ עמוק בתוך ליבה כדי להרוג אותה.
"אני שומע את הנשימות שלך,בייבי.."הוא אמר,מתגרה בה.
"אל תקרא לי בייבי!"היא זינקה לעברו עומדת במין עמידת מוצא,מתכוונת לשלוף את החרב שלה.
"מממ.."הוא אמר,"אני רואה שעבר אימוני נינג'ה."
"לידיעתך,אני מיומנת בקראטה ונינג'טסו."היא אמרה.
"ובכן..גם אני.לא סיפרתי לך אבל יש לי חגורה שחורה בטאיקוואנדו."הוא אמר מוסיף להתגרות בה.
"אני מוכנה להלחם בך עד מוות."היא אמרה,"ולמות כגיבורה."
"אז את מוכנה למות?"הוא שאל שוב.
"אם זה מה שכרוך בכדיי לעצור בעדך,אז כן.אני מוכנה למות."היא ענתה לו.
שולפת מולו את החרב.כשניצוץ מבריק פורץ ממנה.
ג'ייק שלף את חרבו מולה.
החל דו קרב חרבות בניהם.
שניהם נלחמו הייטב זה בזו ולא ויתרו.
"הממ..את חזקה מארה ג'ונס",הוא אמר.."אבל אני אפילו יותר חזק ממך!"
"זה לא הג'ייק שאני מכירה.אתה אכן השתנית.לרעה."היא אמרה,נלחמת בו בכל הכוח.
"ג'ייק שהכרת איננו.מת."הוא ענה.
"אני לא מאמינה לך.אני יודעת שהוא עדיין קיים.עמוק עמוק בתוכך!"קראה בפניו." אתה נאבק בתוכך . אתה לא שלם עם השינוי שעברת.."
"ראית יותר מידיי סרטים.המציאות היא אחרת."אמר בפניה,כשהיא מזנקת עליו.
ג'ייק הכשיל אותה וגרם לה ליפול.הוא רכן מעלייה.
"היכנעי לי!"הוא קרא בפנייה.
"never! היא קראה מנסה להחלץ מביין זרועותיו המצמידות אותה חזק לקרקע.
"את הולכת למות עכשיו.."הוא איים עליה,"תוך שניות אני שובר לך את המפרקת.."
למראית עין,היה נדמה כי היה בניהם איזה שהוא רגע קטנטן,אינטימי.
ג'ייק חש את נשימותיה על צווארו. זה הרגיש לו מוזר ומוכר.
רק לרגע..רגע קל.קטנטן.
"אני אהרוג אותך.."הוא אמר בקול מעט רועד..מתנשם גם הוא.
כמו מין רגע קטן של חולשה. מארה החליטה לנצל זאת לטובתה.
"ניראה אותך!"היא קראה בועטת לו בין הרגליים.
ג'ייק נשכב על הארץ מתקפל מכאבים.
"אולי אתה ערפד..אבל,לא שכחתי לרגע שאתה גם גבר."היא אמרה בפניו בורחת.משאירה אותו,סובל ומתפתל מכאבים על הארץ . הוא ידע שברגע שישתה את דמה ויהרוג אותה הוא יהיה גם חסין לחלוטין מכאב.
"כלבה!"הוא קרא,"אל תדאגי,אני עוד אתפוס אותך!"
כשמאוחר יותר,מארה הייתה הדרכה הבייתה,ג'ייק הפתיע אותה והפיל אותה שוב על הריצפה.
"עכשיו תמותי!" הוא קרא בפניה.
"ג'ייק.."היא אמרה,כשדמעות מעטות זלגו מעיניה.היא הביטה בו במבט חודר . מבט כל כך נוגה. כשנדמה היה כאילו..המבט הזה חדר לו לתוך הלב והכאיב לו.הוא התנשם..כשלפתע היא חשה בשפתייים שלו נושקות לה,כמו מתוך קסם. נדמה היה לכמה רגעים כאילו הצליחה לאלף את הלב הסורר שלו.
"מה קורה לי?"חשב לעצמו,מתנתק את עצמו ממנה בכוח.
"ג'ייק.."היא אמרה בפניו.
"איכס!!"הוא קרא מנגב את פניו בבהלה,ומקיא את נשמתו ליד העץ…"חטפתי בחילה."