הכל אודות מארה-פרק 19

"באם הכל נראה אבוד..תגרמי לו לעמוד קרוב אלייך, בתי.ואז תביטי לו עמוק בעיניים.נישמי עמוק.
הניחי את כף ידך על החזה שלו.כשתחושי בפעימות ליבו,עלייך לגרום ללב שלו לפעום באותו קצב עם ליבך. את מסוגלת לעשות את זה.ואז,כשהוא כנוע ואת שולטת בלב שלו..תאמרי לו כמה את אוהבת אותו.נסי להביאו לידיי דמעות.לידיי כאב."אמרה לה אימא שלה.."תלחמי על הלב שלו."
"ניראה לך שזה יצליח?"היא שאלה,כבר אינה יודעת מה לעשות.
שכן,אם ינסה לפגוע בו היא עלולה לנעוץ לו יתד בלב.
כאשר ג'ייק נגש לאדונו בבקשה מיוחד.
"מה אתה מבקש בני?"שאל אותו,הערפד העתיק.
"אני רוצה כוח,אדוני.."הוא אמר בפניו,"עוד כוח."
"אבל אתה כל כך חזק.."אמר אדונו בפניו.כשמתגלה בפניו כי ג'ייק לוקה בתאווה לכוח.כוח ושליטה.
מתגלים בו אף ניצנים של מגלומניה ורודנות. הוא חולה שליטה.
"אני רוצה להיות הערפד הכי חזק שקיים.."הוא אמר ",אני רעב לכוח ודם! שבעתי מאהבה.אני רוצה להיות בלתי מנוצח."
"אם רצונך בכך,עלייך לשתות את דמה של מארה ג'ונס..עד מוות."הסביר לו אדונו.
"אני אעשה זאת בשמחה!"קרא ג'ייק בעיניים מלאות שינאה ותאבון עצום לכוח ושליטה. הוא מתכוון לשלוט בכוח כאשר,ככל רודן הוא ישאיר אחריו שורה ארוכה של קורבנות מדממים. כשאת היקר מכול הוא כבר הקריב.את הנשמה שלו,שהפכה כה אפלה.
"לא אהבת אותה פעם?"שאל אדונו העתיק.
"לב שעשוי אבן אינו כואב."אמרה בחיוך מרושע.
אך מארה מתכוונת לגרום לאבן הזו,לסלע הזה שפועם לו בתוך החזה להתחיל לדמם ולכאוב.
שבעיני רוחו הוא רואה את הניצחון קרוב מתמיד,ואת אהבתו למארה כזיכרון רחוק שהוא מעדיף למחוק ולשכוח.
ברגע לאחר מיכן הוא יצא לצייד.
הפעם הוא עומד לצוד את קייט.חברתה של מארה.
היא תהיה הטרף הקל שלו.הפיתיון.
כן,הוא יהרוג אותה בשניה.כהרף עין.בעוד מארה מכננת את המהלך הבא שלה נגדו.
היא אספה כלי נשק.כגון:יתדות עץ,וחרב סמוראי,אותה הכניסה מיתחת לחולצה,בגבה.היא תשלוף אותה ברגע הראשון שתראה את ג'ייק על מנת להתחיל דו קרב.
בעוד ג'ייק שוחח עם אדונו.
אדונו לימד אותו בעיקר לשרוד לשלוט והכי גרוע: לרצוח.
הוא הפך אותו לרוצח מיומן וחסר רחמים לחלוטין.
מארה לא ידעה כי גם יכולת הלחימה שלה עברה בגנים.
בD.N.A. אימא שלה הייתה לוחמת וכן גם סבתה וכל משפחתה. אימא שלה,לא נרצחה כפי שחשבה,
כי אם נהרגה באחד הקרבות.
כמה דורות של ערפדים מודרנים.לוחמים תאווי דם,שלמדו לשלוט ביצרים שלהם.
השרשרת שענדה על צווארה עברה בתורשה ויעבור גם לדורות הבאים.
מארה לא הייתה זקוקה ליותר מידי אימונים מפרכים.זה בא לה בטיבעיות.
רוח הקרב שבה טבועה בגנום שלה.
היא יודעת שגם אם תצטרך להרוג את ג'ייק בלית ברירה,היא תעשה זאת.