אם אני אלך,תבוא אחרי?הקדמה 1D

אוקיי,רעיון לסיפור חדש חוחו :)
סורי,אבל אני לא אוכל לצרף בנות כרגע…
תהנו!
~
"את מוכנה לצאת?"צעק מבעד לדלת,דופק בה בחוזקה.
"לא!"צעקתי,בוכה עוד יותר.
"אבל אני מצטער!ממש מצטער!בבקשה תסלחי לי אני מתחנן!"צרח וניסה לפתוח תדלת,מה שגרם לבכי שלי להיות יותר חזק,לכאב להיות יותר גדול.
"אני בחיים לא אסלח לך חתיכת מניאק!"צרחתי,נזכרת בעבר,שהיה נראה טוב יותר.נזכרתי ביום ההוא בפארק,על הנדנדה,איך הוא ניגש אלי,והכל היה נראה…מושלם.
מושלם מכדי להיות אמיתי.
"תפתחי לי בבקשה!אני מצטער!כל כך מצטער!אני לא רוצה שיקרה לך משהו!"צרח והרגשתי בקולו שהוא בוכה.
ראיתי את סכין העוגה מונחת על השולחן,קמתי,נטלתי אותה ו……
~
שמונה חודשים לפני כן:
~
נשכבתי על המיטה הגדולה והסגולה,לוקחת את האוזניות הגדולות והלבנות שלי,ומניחה על אוזני,נותנת לצלילי המוזיקה של הזמר האהוב עלי-ג'סטין ביבר.
דלת חדרי נפתחת,ואימי בפתחה.
"מותק בואי לאכול."אמרה בקול רגוע ונינוח.
"אני לא רעבה כבר אכלתי."אמרתי וחייכתי את חיוך הקאפקייק הרגיל שלי.
"רציתי להגיד לך משהו חשוב…"אמרה וחייכה.
"כן?"אמרתי והורדתי את האוזניות,מביטה בה במבט מסוקרן.
"זוכרת את הארי?"
"כן"
"הוא בא לעיר,ובמקום לשכור מלון הוא והלהקה שלו באים אלינו."אמרה,וחיוכי התגבר.
אני והארי כמו אחים,אבל הוא הבן של הדודה של אמא שלי.
אנחנו היינו נפגשים המון לפני שהוא הלך לאקס פקטור,תמיד הייתי שם איתו,ואני ממש ממש אוהבת אותו.
"יש אני לא מאמינה לא ראיתי אותו כל כך הרבה זמן!"קפצתי מהמיטה שלי ,וחיבקתי את אימי ,ממש מחצתי אותה.
היא הלכה,ומירוב אושר קפצתי על המיטה כמו משוגעת.
אף פעם גם לא היה לנו זמן לדבר,ואם לו היה זמן אני הייתי עסוקה.
לקחתי את הטלפון שלי,לחצתי על איש הקשר המסומן בכוכב,♥♥♥HAZZA♥♥♥(אני חושבת שככה רושמים האזה באנגלית-הערת הכותבת)וחייגתי.
אמן שהוא יענה.
"הלו?"שמעתי קול לא מוכר.
"הארי?"