פקחי את עיניך-פרק 9

~~נקודת מבט ניקול~~
״אשלי,נראה לי את קוראת מחשבות״ אמרתי לה
״ניקול,את יכולה לקרוא לרופא?״היא שאלה אותי
״כן,אבל למה?״לא הבנתי
״כי נראה לי יש לי הזיות,הרגע שמעתי אותך אומרת שאני קוראת מחשבות…״היא אמרה בבהלה
״האמתי שבאמת אמרתי את זה״מלמלתי
״מה?למה שתגידי דבר כזה?״היא שאלה ושמעתי שהבהלה שלה גברה
״כי זה נכון,תראי,בואי נעשה ככה,את תשאלי שאלה ואז אני אחשוב את התשובה ואת תגידי מה שאת חושבת שזה התשובה,בסדר?״היא הסתכלה אלי במבט מפוחד
״אוקי (?)״התחלנו
״מי היא החברה הכי טובה שלך?״
׳רוז׳
״רוז(?)״
הנהנתי
״את אוהבת מישהו?״
׳כן,לא,אני לא יכולה לספר…׳
״למה את לא יכולה לספר לי?״
״עזבי בואי נמשיך״
״מה היה השם של גן החובה שלך שהית קטנה?״
׳sunshine׳
״sunshine״
הנהנתי
״טוב,שאלה אחרונה,מה היתה המשאלה שביקשת שכיבת את הנרות ביום ההולדת השישי שלך?״
׳וואו,שאלה קשה,אמממ נראה לי שפוני,כן פוני וגם דלי של צבע זהב כדי שאני אוכל לצבוע את הפוני בזהב,חחחח,היתי ילדה מיוחדת׳
״פוני ודלי של צבע זהב כדי שתוכלי לצבוע את הפוני,וכן את ילדה מיוחדת…״
צחקנו לרגע ואז חזרנו להיות רצינות
״ניקול,מה אנחנו עושות עכשיו?״היא שאלה אותי
״עכשיו אני מספרת לך דבר חשוב…״