וואן שוט נייל D: (חלק 2)

יצאנו מהבית. וירדנו במדרגות של הבית.
"אני רק רוצה לומר שאת ממה יפייפיה היום".
"תודה, החליפה מאוד מחמיאה לך.' חייכתי בחיוך דבילי..
נייל הסמיק ואמר "אממ, תודה"
"בואי, לאוטו" נייל פתח לי את הדלת והלך מהר למושב של הנהג.
"לגבי ההורים שלי, אם תוכל לשכוח את מה שהלך שם אני ישמח כ"כ !" הערתי.
"למה, דווקא הורים זורמים, אמא שלי לדוגמא הייתה עושה מסיבה ומכינה אוכל ובלונים… סמכי עליי. עדי את אמא שלך" נייל חייך והתניע.
הדלקתי את הרדיו והשיר somwhere only that we know התנהגן
"יווואאוו, אני מתה על השיר הזה" אמרתי והחלתי לשיר.
נייל חייך ופתח חלון.
במהלך כל השיר נייל הססתכל עליי, עד ששמתי לב לזה והחזרתי את הראש שלו לכביש.
"מה?"
"בטיחות יותר חשובה ממני." אמרתי
"כן, אבל אם את שרה אפילו הבטיחות יכולה לחכות"
"זה לא שאני שרה יפה אתה יודע, אני חובבנית."
"כן, רק שחובבניות לא שרות ככה"
הגענו לרמזור, והטלפון שלי צלצל. קיבלתי הודעה מאמה: "נו, מה נסגר עם השמלה?"
"היי, אסור פלאפונים בנסיעה" נייל אמר וחטף לי את הפלאפון. צחקתי.
"היי, נייל תחזיר את זה, נו. אני צריכה להחזיר לה תשובה" אמרתי עצבנית מחוייכת.
"מה נסגר עם השמלה?" נייל שאל אותי וכתב משהו.
"נוו, נייל תראה לי לפחות מה רשמת." אמרתי.
"אני רוצה לראות חיוך." הוא אמר.
"נוו" אמרתי ועלה בפניי זיק של חיוך.
חייכתי.
"אוו, ככה אני אוהב". קחי, נייל העביר לי את הפלאפון.
קראתי את ההודעה שהוא כתב. "השמלה מושלמת, אני סקסית ברמות,' באמת?"
"מה, ככה את נראית"
"תודה" חייכתי והסמקתי.
הגענו, ירדתי מהאוטו ונייל חיכה לי עם צמיד פרחים בצבע לבן.
"יוואו, זה מושלם."
"לא כמוך". הוא אמר וענד לי את הצמיד.
חייכתי אליו וחיבקתי אותו.
התקדמנו לכיוון בית הספר ועלינו על השטיח האדום של בית הספר.
עברנו את הכניסה ונכנסנו להמולה של הנשף.
"תמונה חברים." קולו של טרויאן נשמע.
נייל כרך את ידו סביב מותניי והפעם אני הסתכלתי עליו והוא למצלמה.
"אחלה זוג. תהנו בנשף" טרויאן אמר.
"תודה אחי" נייל אמר.
"תודה טרו" אמרתי ואני ונייל התקדמנו אל תוך המסיבה.
"אתה יודע, אני חושבת ש," באתי לומר.
"מה?" נייל צעק
"אני חושבת ש.."
ואמה הפריעה לרגע האינטימי הזה. יופי.
"שמלה לבנה? לא סגרנו על השחורה?"
"נו, מה זה משנה." צעקתי לאמה.
"את באמת סקסית" היא צעקה לעברי.
"טוב, גו, את באה לרקוד קצת?" נייל צעק ולקח את ידי.
התחלנו לרקוד. בהתחלה קצת בקטנה ואחר כך ממש.
נהננו, צחקנו.
באמת, הכי כיף ללכת עם ידיד שלך לנשף.
"טוב, התעייפתי." צעקתי לנייל בדיוק שהתחיל שיר חדש שכ"כ אהבתי.
"אבל אני יישאר איתך לשיר הזה"
נייל הנהן והמשכנו לרקוד.
רקדנו צמוד. הרגשתי את הירכיים שלו נוגעות בשלי.
השיר נגמר והכבר התנשפתי בכבדות.
"טוב, אני הולך לעשות סיבוב, את באה?" נייל שאל.
"לא, נראלי שאני אנוח קצת".
"טוב, ניפגש עוד מעט" נייל אמר ונישק את גב כף ידי.
חייכתי והסמקתי. אבל הוא לא ראה את זה, למזלי.
נחתי. והלכתי לקחת לי פונץ.
הייתי כ"כ עייפה ומותשת שיצאתי לבחוץ. התיישבתי על הספסל. אפילו מהמקום שהייתי בו היה אפשר לשמוע את הבומים של המסיבה.
ראיתי את אמה מרחוק מדברת עם מישהו, ונפנפתי לה. היא נשקה את הבחור ההוא בלחי והתקדמה לעברי.
"הופה, נשיקה בלחי, מי הבר מזל?"
"מכירה את שיין? מכיתה י' 3"? אמה שאלה.
"אממ, כן, אנחנו ביחד בספרות."
"אז, אח שלו, התאום. ראן, זה הוא".
"אה, יפה" הנהנתי.
"ומה איתך? מה עם נייל"?
"אממ, הוא סבבה, אחלה בנאדם."
"אחלה? או אחלה פלוס פלוס עם לב בצד.?"
"אחלה פלוס פלוס עם לב בצד". הסמקתי וחייכתי.
סיפרתי להעל הכל. על ההודעה שנייל כתב. על הצמיד פרחים על הריקוד הצמוד. כל מה שעברנו בערב.
"אווווווו, נסיכים שלי!, אתם תהיו זוג כ"כ מוצלח".
"כן, אבל הוא כבר דלוק על מישהי אחרת, אני חושבת על קייסי" אמרתי בבאסה.
"מה? על מי?"
"לא יודעת אבל לפני שבוע הוא אמר לי שהוא נדלק על מישהי"
"מה את עיוורת? זאת בטוח את." אמה אמרה בביטחון.
"בטוחה?" שאלתי בהיסוס.
"כן, אני אומרת לך."
"ומה אני יעשה עם זה? אני ילך ויגיד לו ' היי נייל אני מחבבת אותך + בוא נהייה חברים".?
"לא ככה. אבל כשהרגע יגיע הוא יגיע." אמה אמרה בביטחון. "טוב, עוד מעט הסלואו, אני הולכת לחפש את ראן".
"טוב, אני יישאר פה קצת".
הייתי לבד בקומה השנייה של בית הספר. יושבת על ספסל, לבד. חושבת על נייל.
"בוו," מישהו הבהיל אותי מאחורה וניגש לשבת לידי.
זה היה נייל.
"נבהלתי! מה נראה לך?"
"סליחה" ניל אמר במבט מפוייס.
"נו, אל תיקח אוית ברצינות, רק אל תבהיל אותי."
"רגע אז לא לקחת אותך ברצינות או לא להבהיל אותי.
"גם, וגם".
חייכנו.
נהייה שקט.
"את יודעת, אני צריך לומר לך משהו".
"לי? בטח, מה?"
"את יודעת, זאת שאני דלוק עליה."
"אה, אוקיי,' אמרתי בעצב.
" יש לי בעיה איתה."
"בטח, מה הבעיה, אולי אני אוכל לפתור אותה לכם".
"אני חושב שגרמתי לה לקנא כדי שהיא תעריך אותי יותר.. "'.
"מה עשית?" שאלתי והסתכלתי לרצפה.
"גרמתי לה לחשוב שאני מאוהבת במישהי אחרת".
"נו,? והיא האמינה לך?"
"אממ, לא יודע. קינאת?".
שתקנו.
"רגע, ? מה?, אתה מדבר עליי כל הזמן הזה?"
"כן, אני אבין אם תסרבי כי אני לא הבחור שכל אחת תחלום עליו והייתי שמח אם היינו מתקדמים במערכת יחסים שלנו ואני חושב ש," קטעתי אותו בנשיקה.
קטנה, עדינה. בלי יותר מידי בליעות.
התנתקנו.
"אז זה כן?, כי אני לוקח אותך ברצינות עכשיו" הוא שאל.
"אתה צריך עוד רמז שזה כן?"
חייכתי ונישקתי אותו שוב.
הוא חיבק אותי והחזיק אותי באוויר, סיבב אותי והוריד אותי, כמו נסיכה.
"את יודע, פחדתי שבאמת יש לך מישהי אחרת ושלא תרצה אותי או משהו".
"היי, שקט , אני רוצה לרקוד עם חברה שלי". נייל אמר.
חייכתי ונכנסנו לאולם.
הסלואו כבר התחיל.
כרכתי את זרועותיי סביב צווארו והוא כרך את ידיו סביב מותניי.
הנחתי את ראשי על חזהו ונצמדנו זה לזו.
"היי, ג'ו?"
הרמתי את ראשי לכיוון נייל.
והוא נישק אותי. נשיקה ארוכה. ומתוקה מתמיד.

אחר כך נהיינו חברים לעוד 3 שנים והתחתנו. לאחר מכן נולדו לנו 69 הורנים קטנים וחיינו באושר ועושר.