פרידה מושכת אהבה – פרק 2 ❤

עצרנו מול הבית שלנו, הישן. הוא נשאר מטופח כמו שהוא. בשנה האחרונה הוריי היו משלמים למנקה שתנקה ותטפח את הבית פעם בשבועיים. כי הם רצו לחזור לגור בישראל.
״תודה…״ מלמלתי לאריק וענבר.
״ביי אור !״ אמרתי בשמחה וחיבקתי אותו חזק. שיערו השחור היה בתספורת קוצים. עינייו הכחולות בהקו. גופו השרירי החל להיבנות.
״ביי, מעכשיו אני יחזור להציק לך״ אמר וגיחך. גורם לי לפרוץ בצחוק מתגלגל בצאתי מהג׳יפ. נזכרת איך אור היה מציק לי ולג׳ייק.

~פלאשבק~

״יש ! יש לי מלך !!״ אמרתי בניצחון ושמתי מעל השחקן הלבן שלי עוד שחקן לבן. ג׳ייק עשה פרצוף חמוץ וחשב איך לנצח אותי בדמקה. הוא הזיז את השחקן שלו צעד קדימה, חוסם אותי מכל כיוון.
״פה.. לא.. לא.. מממ… אוף !״ אמרתי בביאוס. לכל מקום שאני יזיז את השחקן הוא יאכל אותי. הבטתי בפניו שחייכו חיוך ניצחון.
״אוקיי…״ מלמלתי והזזתי את השחקן שלי אחד קדימה. הוא אכל אותי והמשכנו במשחק.
״היי !״ צעקנו אני וג׳ייק ביחד. אור בן ה – 6 בעט לנו במשטח של הדמקה ובילגן לנו את השחקנים.
״אמא !״ צרח ג׳ייק בעצבים. הנחתי את ידי על ידו וחייכתי.
״לא נורא, אל תצעק. גם אחותי מעצבנת כזאת !״ אמרתי במעט עצבים, גורמת לג׳ייק לגחך.
״מה היא עושה לך ?״ שאל בחיוך תחמן.
״מבלגנת לי תארון, קופצת עליי בבוקר, שופכת עליי מים עם קרח״ אמרתי בחיוך מבואס. ״הא, וגם היא לקחה מספריים וגזרה לי את הדובי האהוב עליי…״ מלמלתי בעצבות וג׳ייק גיחך.
״מסכנה…״ אמר וצחקק.
״היי ! זה לא מצחיק ! אני תמיד הייתי יושנת בחיבוק עם הדובי הזה !״ אמרתי בהתגוננות. הוא קם ממקומו והתיישב לידי. הוא עטף את ידיו הקטנטנות סביב גופי הצנום.
״יותר טוב מהדובי ?״ שאל וצחק.

~סוף פלאשבק~

אני בטוחה עד היום שהסמקתי. אולי עברו 8 שנים, אבל אני בחיים לא אשכח את החיבוקים שלנו, את הרגעים שלנו יחד.
נכנסתי לבית הגדול, ריח ורדים נשא באוויר. הבית נשאר כמו שהיה, סלון לבן שחור, ומטבח אדום (בורדו) ושמנת.
״אני בחדר ! אבא תעזור לי להרים את המזוודות…״ ביקשתי מאבי. הוא הנהן והרים שלוש מזוודות שחורות, הרמתי אני עוד שתיי מזוודות ועלינו במדרגות המפותלות, נזהרים לא ליפול. הנחנו את המזוודות בחדרי ואבי יצא. עכשיו הם צריכים לארגן את כל הבית. פתחתי את כל המזוודות והתחלתי לקפל את הבגדים, נעליים למקום. מסרקים, קרמים, בשמים, משחות…
לאחר 4 שעות מפרכות נשכבתי במיטתי הזוגית ונאנחתי. נטלתי לידי את המחשב נייד של חברת אפל ונכנסתי לפייסבוק. הכל באנגלית, חוץ מכמה חברים שאני שמרתי איתם על קשר. ג׳ייק, אור, לירון וגל. היחידים שאני מדברת מישראל, אבל עדיין נשאר לי את כל החברים מכיתה ח׳. לפעמים חלק מהם עושים לי לייק ושולחים הודעה…
׳חזרתי לישראל ! ❤׳ כתבתי בקיר של הפרופיל שלי וחייכתי חיוך קטן למראה כל הלייקים והתגובות. רובם מחברים וחברות באמריקה, אבל גם חלק מישראל…
סגרתי את המחשב נייד הלבן, וקמתי ממיטתי. פתחתי את ארוני הגדול בצבע בז׳ והוצאתי שורט וגופיה קצרים. נכנסתי לחדר אמבטייה שבחדרי ונעלתי את דלת העץ הלבנה. פשטתי את בגדיי בחמימים ונכנסתי תחת זרם המים. שוטפת מגופי את היום הקשה הזה ואת הרגשות המציפים אותי.
אני מתגעגעת לבית הספר.
אני מתגעגעת לכל החברים מכיתה ח׳.
אני מתגעגעת לאיך שהיינו מטיילים ביחד.
אני מתגעגעת לאמריקה.
אני מתגעגעת לכל החברות שרכשתי שם.
אני כבר לא יודעת איזה חיים אני מעדיפה יותר, באמריקה או בישראל…
אבל כבר אין לי מה לבחור, אני כאן, בישראל. ועכשיו ? אני צריכה להמשיך בחיים…
יצאתי מהמקלחת שהתארכה מעט ולבשתי את הפיג׳מה הקצרה. נעלתי לרגלי נעלי בית וכיביתי את האור. סגרתי את הדלת וירדתי במדרגות המפותלות. אני עוד צריכה להתרגל. התיישבתי בשולחן הערוך והמלא בכל טוב.
״מתח הספקת לעשות קניות ?״ שאלתי את אימי בבילבול מעושה.
״מתי היא לא עושה ?!״ שאל אבי בציניות וגילגל את עיניו. אימי העיפה לו כאפה חלשה מאחורי העורף וגרמה לכולנו לגחך.
״נו, אני רעבה !״ התלוננה שני וכבר ישבה במקומה.
״בתיאבון…״ מלמלתי ונגסתי בבורקס שלי. לקחתי מעט גבינה לבנה וסלט ירקות.
״מאמוש ארגנת תיק למחר ?״ שאלה אימי ונגסה במלפפון ירוק שפרוס לרצועות ארוכות ודקות.
״איזה תיק ?!״ שאלתי בבילבול.
״תיק בית ספר !״ אמרה כמובן מאליו.
״מה ?! למה בית ספר ?״ אמרתי בבילבול ובמעט עצבים.
״כי את בסך הכל כיתה י״א, תחילת שנה ! למה נראלך שלא תלכי ללמוד ?״ שאלה אימי בבילבול.
״אבל אנ…״ התחלתי לומר אך התיישבתי במהירות במקומי. יש ! אני הולכת להיות עם ג׳ייק בכיתה ! לירון וגל איתו בכיתה ואני והולכת להיות עם שניהן, אז… רגע ? מה אני בכלל חושבת עליו ?! לא ! הוא לא מעניין אותי בכלל !!
נאנחתי והמשכתי לאכול בשקט, מנסה להתעלם משמו של ג׳ייק שכיכב בראשי.
״אני אלמד בבית הספר שלמדתי לפני 6 שנים ?״ שאלתי את אימי ואבי.
״כן״ מלמלו ביחד.
״גם ג׳ייק לומד שם, וגם שתיי החברות שלך…״ אמר אבי בחיוך ושתה מכוס המיץ שלו.
״אוקיי…״ מלמלתי ונאנחתי. מה שחסר לי, ג׳ייק.
״לילה טוב…״ מלמלתי והנחתי את הצלחת שלי בכיור.
״לילה טוב ילדה יפה שלי״ אמרה אימי וחיבקה אותי חזק, נושקת לראשי ומשחררת אותי לישון.
״לילה טוב אבא״ אמרתי וחיבקתי אותו. נשקתי ללחיו הימנית וחיבקתי את גם את שני. ״לילה טוב שנינוש…״ אמרתי ועליתי למעלה. פתחתי את הדלת וגלי קור מהמזגן פגעו בגופי. מיהרתי להיכנס מתחת לשמיכה ולעצום את עיניי. הוריי כבר רגילים לזה שאני קמה באמצע ארוחת הערב ועולה לחדר. אני חייבת זמן לעצמי, לחשוב ולנוח…
לפני ששמתי לב, שקעתי בשינה עמוקה ושלווה.