החבר הכי טוב שלי הוא ערפד!!!(וואן די) פרק 16!(:

אתם שואלים למה להיות מודאג ? הם רגילים לראות אותי שם , כל יום ושעה עם ביתם , מגן עליה . אך עכשיו כשאסור לי להתראות איתה , איך היא תסביר להם? היא בעצמה לא יודעת . אך בכל זאת , הוריה של חברתי הטובה ביותר הגיעו מהחופשה הזאת שהם האריכו . אם הם היו יודעים שהיא נשארה שם לבד , ולא הייתי שם לשמור עליה , הם יכעסו.. התחלתי להתגעגע לבנים , לבנות , אז אני רוצה לדבר איתם . הם יבינו למה חזרתי לג׳ימי . נכון?. הגעתי לבית של אלכס , שם קבענו להיפגש. אמרתי להם שאני רוצה להסביר להם למה לא דיברתי איתם בחודשיים האחרונים .
״היי…״ אמרתי כשניכנסתי
״היי הארי ! התגעגנו!״ כולם אמרו והבנות באו וחיבקו אותי .
״אני רוצה לספר לכם למה לא דיברתי איתכם בזמן האחרון..״ התחלתי לדבר ופרצופים הפכו לרציניים .
״נכון כשאור חזרה , אמרתי לכם שהיא הייתה בבית בסוף . היא באמת הייתה שם , אבל לא ידעתי זאת עד שג׳ימי הגיע אליי והציע לי עסקה.״ אמרתי ועיני הבנים נפתחו.
״אני אחזור אליו ולא יפגש איתכם או עם אור , והוא יחזיר אותה בשלום הביתה ולא יפגע בה..״ סיימתי והאמת חשבתי שהם יתאכזבו .
״זה בסדר האזה אל תרגיש אשם״ ליאם אמר וחייך אליי
״העיקר שהיא בסדר, אנחנו יודעים שהיא חשובה לך״ זאין אמר וחיבק את אלכס והסתכל עליה . עיניהם נפגשו וחיוכם גבר.
״אתה מודע לזה שאתה פה מדבר איתנו נכון?״ נייל שאל
״כן.. החלטתי שאני מדבר איתכם , הוא הרי לא שומר עלי כאן . רק עם אור .. אבל אני .. חושב שאני יפגש איתה פעם אחרונה עוד מעט .. ההורים שלה חזרו..״ אמרתי
״אוקיי, עכשיו לך אליה . תיהיו ביחד כמה שאפשר(:״ אבריל אמרה וחייכה אליי חיוך מעודד .
״תודה ! ביי חברה ! נדבר אחר כך״ אמרתי ויצאתי מהבית חוזר לביתה של אור ומאט קצת בכניסה . הרי ההורים שלה לא יודעים שאני ערפד . תקתקתי בדלת שלוש פעמים כמו שנהגתי לעשות פעם.
״רק רגע״ שמעתי צעקה מבפנים .
״הארי ! שלום ! איך היה היום שלך?״ אימה של אור שאלה אותי .
״אני מצוין , תודה . אור כאן?״ שאלתי בנימוס
״כן חמוד , תיכנס , היא בחדר שלה״ היא אמרה ופתחה לפני את הדלת
״היי..״ אמרתי מחייך בביוש אליה
״היי״ היא ענתה וחיוך הופיעה על פניה
״אני פה כל היום״ אמרתי
״מה אתה רוצה לעשות?״ היא שאלה
״תבחרי את ״ אמרתי ממשיך להסתכל עליה .
״רוצה .. להסביר לי..?״ היא שאלה והחיוך נמחק מפנינו .
״את מכירה את ג׳ימי ,״ התחלתי
״לצערי״ היא הוסיפה וגרמה לי לחייך לעצמי.
״עשינו עסקה כזאת , הוא מחזיר אותך , בריאה ושלמה , ואני חוזר להיות מפלצת ..״ מלמלתי את הסוף. אבל זה נכון , אני חוזר להיות מפלצת שהורגת אנשים..
״אף פעם לא היית מפלצת הארי. פשוט .. הרגת אנשים..״ היא לחשה לא מסתכלת עליי.
״זה ההגדרה למפלצת״׳ אמרתי לה
״זה ההגדרה שלך למפלצת . מפלצת זה מישהו רע , מגעיל , ואנוכי, כמו ג׳ימי, אתה לא כזה״ היא אמרה
״מי אמר שאני לא כזה ?״ שאלתי הפעם מסתכל בעיניה
״אני״ היא אמרה והסתכלה גם אל תוך עיניי, גורמת לי לחייך .
״אני אוהב אותך .. אני לא יכול לבקש יותר ממך..״ אמרתי מחייך בביישנות .
״גם אני הארי .. שתיהם״ היא ענתה
״אז את אוהבת אותי גם…?״ שאלתי
״אני.. כן , הארי , אני כן״ היא ענתה מחייכת וגורמת לי גם לחייך .
״אני אנסה להיות כאן הכי שאני יכול אור .. אבל זה לא פשוט, יש עת ג׳ימי וקמיל והשומרים המפגרים שלו , אבל אני ינסה..״ אמרתי ניהיה רציני . אני רוצה להיות לידה יותר , הכי הרבה שאפשר ..