ג'ספר אוסטין

פרק 2:
מקב גררה אותי אחריה במעלה המדרגות, לא יכולתי שלא להסתכל לה על הצלקת על הפנים, היא כנראה שמה לב כי מיד אחרי היא שאלה,
"ילדת אומנה"
"מה?" שאלתי,
"ילדת אומנה שהייתה איתי בבית האומנה לפני שדין וג'סיקה אמצו אותי, דרסה אותי עם האופניים ונפלתי במורד מדרגות עץ, זה עונה לך על השאלה?"
"אה..כן, מצטערת"
"זה בסדר כולם שואלים" אמרה בחיוך,
היא שלפה ממתחת למיטה קופסה אדומה ובתוכה היו ערימות על גבי ערימות של ספרים,
"אני די חננה" אמרה בשקט,
"את לא, גם אני אוהבת לקרוא" אמרתי לה,
היא הצביעה על הקצה השני של החדר, שבו הייתה מיטה עם סדין לבן, שמיכה צהובה וכרית לבנה, ליד הייתה שידה בשביל הבגדים, ארונית קטנה בשביל ספרים, ומדף שעליו כבר היו ספרי לימוד חדשים עם מחברות עטופות עם מדבקת שם שצריך לכתוב עליה.
צעדתי לכיוון המיטה והתחלתי לסדר את דבריי,
"מחר יש לימודים" אמרה מקס,
"אני יודעת" אמרתי בבוז ובחרדה כי אחרי הכל, אף פעם לא למדתי בבית ספר..

החלפתי בגדים בשירותים הפרטיים שלי ושל מקס, היה לנו חדר גדול יחסית לספסל שהייתי ישנה עליו בניו יורק,
ירדנו שתינו למטה לאכול ארוחת ערב, שלא אכלתי הרבה זמן, אוכל חם! איך התגעגעתי!
אכלתי בתיאבון רב, הם משפחה מאוד נחמדה, מצחיקים, חכמים וחביבים מאוד, אז עכשיו אני חלק מהם, אני אשתדל להיות כמוהם.

————-
קמתי בבוקר במיטתי החדשה, מקס עדיין ישנה ובשעון מעורר שלה הופיעה השעה שש וחצי בבוקר, בעוד שבית הספר מתחיל בתשע, קמתי מוקדם.
נשארתי במיטה ושמעתי מוזיקה עד שבע שזו הייתה השעה שבה מקס התעוררה,
"בוקר טוב אליס" אמרה בחצי פיהוק,
"בוקר טוב מקס" אמרתי מחוייכת,
"אמא ואבא בטח כבר למטה, הם בטח אוכלים ארוחת בוקר, בואי נצטרף"
כמובן שהיא צדקה,
"באיזו שעה קמתם?" שאלתי,
"אנחנו תמיד קמים בשש" אמרו שניהם בחיוך,
"באמת? למה לא אמרתם לי, קמתי בשש וחצי" אמרתי בצחוק,
"אנחנו תמיד שקטים לא רוצים להעיר אף אחד"
התיישבנו לאכול סלט פירות, כוס תה חם וכמובן ואפלים לטוסטר שבאים עם סירופ שוקולד חם בצד וקצת תותים..במילה אחת? יאמי :)

———
הגעתי לבית הספר, יצאתי לאט לאט מהטויוטה החדשה,
הלכתי לכיוון המזכירות לקבל את המערכת החדשה שלי ומפה של הכיתות, בית הספר לא היה גדול, היינו בפרברים של שיקגו, רחוקים מהכל בעיירה קטנה שכרגע אני לא זוכרת את שמה, הכל מכוסה ביערות ירוקים וטחב על העצים,
בית הספר נראה כמו צימרים להשכרה, הרבה ביתנים, אחד ליד השני, שלפעמים הציץ מספר ביתן על הדלת,
התחיל לרדת גשם, רצתי במהירות לתוך המזכירות, שם הייתה אישה עם שיער חום בהיר, שומה ענקית ושעירה ליד האף, אף גדול ועיניים קטנות וחומות, די מלאה,
"את בטח אליס" אמרה בקול צורם,
"כן.."
"הנה המערכת ומפת הכיתות, עכשיו שו שו החוצה" גרשה אותי החוצה המזכירה הזאת,
יצאתי החוצה לתוך הגשם השוטף,
בבית הספר לא היו הרבה תלמידים, בסך הכל 147 תלמידים זה מאוד קצת לפי מה ששמעתי, נעמדו לידי שני בנים,
"אז את הילדה החדשה? היי אני קייל" אמר ולחץ לי את היד,
קייל היה ג'ינג'י, גבוה עם עיניים כחולות, רזה מאוד (בצורה מפחידה), הוא היה לבקן,
בצד השני אמר הנער השני
"היי אני דין" אמר בחיוך,
לדין היה שיער שחור קצוץ, עיניים ירוקות, משקפיים ענקיים שיושבות עליו יפה, על מישהו אר הם בטח היו נראות מכוער, רזה וכמובן גבוה, כל הבנים פה גבוהים!
קייל הציץ במערכת השעות שלי,
"שעה ראשונה היסטוריה, אה? גם אנחנו בואי נלווה אותך"
"אה טוב.."
"נכיר לך את החברים שלנו" אמר דין
הנהנתי בראשי בשקט, נכנסנו לכיתה,
המקום שלי היה ליד ג'ספר,
ספרו לי שהוא חלק ממשפחת אוסטין, הם לא מדברים הרבה, משגעים ביופיים, מכוניות מהממות,
לבנים בעורם, כל הבנות רוצות את ג'ספר וטד (חלק ממשפחת אוסטין) וכל הבנים רוצים את הבנות במשפחה, לילי ורוז,
לרוע מזלי נאלצתי לשבת ליד ג'ספר שלא הוציא מילה בשיעור וכשהגיע הצלצול קם מיד ויצא החוצה ראשון.