משוגעת – פרק 31

-נקודת מבט ג׳ייסון-

עייני נפקחו לאט לאט , הכול מטושטש ואיני רואה דבר .
״ג׳יי״ שמעתי קול הקורא בשמי מלידי , ראייתי לאט לאט התבהרה וראיתי מול עייני תקרה לבנה ומנורת פלורסנט המפיצה אור לבן ובהיר .
קירות לבנים , מיטה לבנה , מצעים לבנים, כריות לבנות , שמיכה לבנה .
״טים״ מלמלתי כשהבנתי מי לידי, הראש שלי התפוצץ , הרגשתי כאילו עכשיו מפוצצים לי בתוך הראש פצצות אחת אחרי השניה .
״סוף סוף אתה ער״ אמר טים וגיחך , חייכתי חצי חיוך איני יכול לדבר .
״כמה זמן אני מעולף?״ שאלתי מגחך והבטתי על האינפוזיה המחוברת לי לווריד הראשי ביד ימין .
״בערך כמה שעות , מהבוקר״ ענה לי והתקדם אל הדלת וקרא לאחות .
״לעזאזל , כאילו כבר כמה שתיתי בסך הכול בקבוק אחד״ אמרתי לעצמי אבל טים בהחלט שמע את דבריי .
״בקבוק אחד?״ צחק טים על דבריי , כאילו זאת הבדיחה הכי מצחיקה בעולם .
הבטתי עליו מבולבל וכיווצתי את גבותיי .
״ג׳ייסון אתה שתיתה שתי בקבוקים וחצי״ צחק טים , אני מצאתי אותך בבוקר מעולף חצי מת!״ אמר לי שחיוך נטול הומור דבוק לפניו .
״לעזאזל״ נאנחתי ועצמתי את עייני , הראש כול כך כאב לי שלא יכלתי להסביר את התחושה , כמעט כמו אלפי פטישים הדפוקים על ראשי שוב ושוב .
אחות חייכנית נכנסה לחדר , שיערה הג׳ינג׳י אדמוני בלט על פניי מדיה הלבנים ופנייה החיוורות , כמה נמשים כיסו את אפה הקטן והסולד .
״בוקר טוב ג׳ייסון , איך אתה מרגיש?״ שאלה עם החיוך הכי דבילי שבעולם מרוח לה על הפרצוף , היא רק נכנסה אל החדר וכבר התמלאתי בעצבים .
״עכשיו שבע בערב , איזה בוקר בראש שלך?״ מלמלתי כשראיתי את השעה על השעון הפשוט התלוי על הקיר הלבן .
״תיראו תיראו מי קם בעצבים״ אמרה לי עם אותו החיוך המעצבן , רציתי בזה הרגע לדחוף לה סכין לתוך הפה .
אישה מעצבנת .
״תשלוט על עצמך ג׳יי״ שמעתי את קולו של טים מלידי צוחק על המצב הזה , הוא מכיר אותי , הוא יודע שיש לי פיוזים קצרים שעלולים להתפוצץ בכול רגע נתון.
נאנחתי .
״נעשה לך כמה בדיקות ואז נוכל לשחרר אותך הביתה , אבל איפה ההורים שלך אני צריכה חתימה שלהם שהם מאשרים את השיחרור שלך מבית החולים״ אמרה לי ונאנחתי עוד יותר , ההורים שלי מצאו זמן ללכת לניו מקסיקו ולהשאיר אותנו לבד .
״ההורים שלי בניו מקסיקו״ עניתי לאחר רגע קל , זאת לא הפעם הראשונה שאני מגיע לפה עם הרעלת אלכוהול אז תקצרי תהליכים״ אמרתי לה עצבני , מנסה לשלוט במעשים שלי ולא לדפוק לה אגרוף הישר לפרצוף שלה .
הייתי פה כול כך הרבה פעמים בגלל הרעלת אלכוהול , כבר הפסיקו להזמין לי שוטר בכול פעם שזה קרה בגלל שאני קטין .
״אנחנו חייבים מישהו שיאשר לך להישתחרר מבית החולים שהוא מעל גיל 18 והוא קרוב משפחה״ אמרה האחות נאנחת מה שגרם לי להתעצבן יותר .
״אני מעל 18״ אמר טים , האחות הנהנה, ״ומה אתה בשבילו ?״ שאלה אותו .
״אח״ שיקרתי במהירות , היא הנהנה והגישה לטים מסמכים כדי לחתום עליהם, למזלינו היא לא ביקשה תעודת זהות שתסגיר אותנו .
טים חתם על המסמכים בזמן שהאחות ניתקה ממני את המכשירים .
רק עכשיו ראיתי שאני לבוש בחלוק של בית החולים , ״לעזאזל״ נאנחתי .
״טים בבקשה תגיד שהבאתה לי בגדים״ אמרתי נאנח ותולה בטים מבט מחכה .
״קח״ אמר וזרק עלי בגדים שלי , מכנס טרנינג אפור וחולצת טריקו לבנה .
״את רוצה לצאת או שבא לך מופע חשפנות פרטי?״ אמרתי בארסיות לאחות שמיהרה לצאת מהחדר עם המסמכים שטים חתם עליהם בלי לומר שום דבר נוסף .
״אתה חייב להיות יותר עדיין״ צחק טים ונאנח שהוא מביט לתקרה ואז אלי , ״קדימה כולם בבית אצלי אנג׳ל ואליסון הכינו לאכול , אני רעב !! קדימה ״ אמר לי צוחק .
סיימתי ללבוש את החולצה המכנס והנעליים שלי , והבטתי במראה הקטנה שבחדר , ״גם אחרי אישפוז אני נראה חתיך ״ התגאתי בעצמי וסידרתי את השיער שלי עם היד .
״קדימה כוסית , בוא לבית אני רעב״ אמר ונתן לי סטירה חלשה בצוואר .
שנינו צחקנו ויצאנו מהחדר הלבן והמבחיל ממהרים לצאת מבית החולים המלחיץ הזה .