לשיר בשבילו, פרק 2.. :)

-תודה לעדן על השם!-
מאז הפגישה במסעדה, הוא בא אליי לבית כבר פעמיים. ניסינו למצוא השראה.
"בואי נחשוב.." הוא אמר לי עכשיו. שכבתי על המיטה שלי, מעליי המחשב, והוא לידי.
"נחשוב על מה?" שאלתי אותו, ואל נתתי לו להמשיך את משפטו. מידי פעם, זה היה מצחיק אותו. אך הפעם הוא לא צחק. "על מה את רוצה לכתוב את השיר?" הוא שאל אותי.
"אני לא יודעת.." אמרתי לו, והרקנתי ראשי. הוא הסתכל עליי, בלי חיוך.
"את צריכה לכתוב על משהו מהלב." הוא אמר. "אולי על פגישה, פרידה קשה.." הוא ניסה לתת דוגמאות.
"בדרך כלל זה ממש מצליח לי.." הסברתי לו. "אני לא יודעת למה דווקא כשאני צריכה לכתוב שיר מקורי, עם לחן והכל.."
"דקה." הוא ניסה לחשוב. "כתבת עוד שירים?" הוא שאל אותי, והסתכל על העיניים הירוקות שלי.
"כן.." אמרתי, וידעתי בדיוק על מה הוא חושב.
"אז למה את לא שולחת אותם?" הוא שאל אותי. "אני בטוח שהם ממש טובים.." ואכן, צדקתי במחשבה שלי. הוא חשב על מה שחשבתי.
"הצעתי את זה." אמרתי ללואי, והסתכלתי ישר לעיניו. עיניו הכחולות, שהפנטו אותי מהמראה שלהן.
"הבעיה היא ש.. הוא רצה שאני אכתוב שיר על התקופה הנוכחית. שיהיו לי אתגרים.. במצב אחר הייתי פשוט מרמה, ולוקחת את השיר שיצא לי הכי טוב.. אבל.."
"אני מכיר את ההרגשה." הוא אמר. "את באמת רוצה את זה."
"כן.." אמרתי, וחשבתי לעצמי. מה אני אעשה עכשיו? אני לא מצליחה לכתוב אפילו לשורה מסכנה.
"אולי נקרא את השירים הקודמים שלך?" הוא אמר. "ננסה לקבל השראה מהם." חשבתי על זה, וזה רעיון לא רע בכלל. לא מבינה בכלל איך זה שלא חשבתי על זה בעצמי.
הבאתי מחברת, שלמרות שהיא איתי הרבה שנים, עדיין נראית חדשה. הדבר היחידי שהרס למראה שלה, היה קרע קטן בצד, שאותו הכלבה שלי, ג'וי, עשתה.
התחלתי להקריא את השיר הראשון שלי.
הוא הסתכל עליי, בעודי מקריאה את השיר, וחייך.
"מילים טובות.." הוא אמר. "המשמעות חזקה. זה באמת שיר טוב.."
"אתה חושב?" התלהבתי. נזכרתי מתי כתבתי את השיר.
השיר סיפר על התקופה, שהאקס שלי נפרד ממני. סתם ככה, בלי סיבה. הוא השתמש בי.
כמה פעמים בשיר, היו את המילים "Can't move on", וזה ממש הזכיר לי את התקופה שבה הייתי בדיכאון. לא אכלתי, לא שתיתי.. רק חשבתי עליו.
"רואים שהתכוונת לכל מילה ומילה בשיר שלך.." הוא אמר לי, וחייך. "מה עזר לך לכתוב את השיר?" הוא ניסה להזכיר לי, איך כתבתי את השיר הזה.
"על האקס שלי." אמרתי. "כאילו, לא בצורה רשעית כמובן.. אני לא כזאתי רעה שכותבת שיר על האקסים שלי, על כמה הם רעים וכאלה." ניסיתי להסביר לו, אבל נראה שהסברתי יותר לעצמי.
"על ההרגשה שלי, כשהוא נפרד ממני." אמרתי, ומעיניי נזלה דמעה. לא הכרתי את לואי כל כך הרבה, איך יכולתי להיפתח אליו.
"אז אני יודע מה יעזור לכתיבה שלך!" הוא אמר לי.
"מה?" אמרתי, די מתלהבת, אך עדיין קצת דומעת מהמחשבה על האקס שלי, עידן, ועל הצורה הכואבת שבה נפרד ממני לפניי חצי שנה.
"יש לך מחר תוכניות?" לואי שאל אותי, וחשבתי. מה כבר אני יכולה לעשות?
לשבת במסעדה עם הלפטופ, ולהתעצבן על זה שאני לא מצליחה למצוא מילים לשיר.
"אני עמוסה, אבל אני אפנה קצת זמן בשבילך.." גיחכתי. "סתם בצחוק. תאסוף אותי?"
"ברור." הוא אמר. "ביי.."
ליוויתי אותו לדלת, וחשבתי לעצמי. מה כבר הוא מתכנן? עליתי לחדר, החלפתי לפיג'מה סגולה עם לבבות וורודים, ושכבתי במיטה. המחשבות לא הפסיקו. מה לואי מתכנן לעשות לי?
נרדמתי עם חיוך על הפנים, והרגשה טובה..