לנשק אותך (פרק שני נקודת מבט שלי ניקול)

"לילי קדימה קומי כבר עשר בבוקר לואי הכין לך ארוחה והלך עם הארי לחזרות" צעקתי "מה? מוקדם תני לי חמש דקות" קולה עייף כאילו מה כבר היא עשתה אתמול עד מאוחר חוץ מלדבר ולדבר עם לואי אני לפחות עשיתי קניות עם ליאם "מה לואי הכין אני ממש רעבה" אמרה כשהיא בקושי עומדת מרוב עייפות "פנקייק עם מייפל וקפה" אמרתי "בדיוק מה שאני אוהבת" עיניה הכחולות הצלולות שלה נפתחו "היי בנות מה יפות כמוכם עושות פה" אמר לואי והארי הסתכל עליו "אממממ אני גרה פה" ענתה לילי "אני באה לפה כול יום זוכר..?" אמרתי "ואני גם לא אשכח" אמר "נו אז איך הפנקייק?" שאל " אני לא ממש טעמתי כי זה לאהובתך לילי אגב איפה ליאם?" שאלתי "שכחתי לתת לך נישקת בוקר טוב לילי" אמר ונשק לה אני מודה שקינאתי בה "היי חברים" אמר ליאם כשפתח את הדלת בהפתעה ישר רצתי אליו כאילו לא ראיתי אותו הרבה זמן הוא חיבק אותי בחום המיוחד שלו ונישק את שפתי אני בטוחה שהסמקתי כמו תמיד "אז נלך הביתה?" שאל ליאם "ברור" עניתי "טוב תהנו חמודים אמר לואי" "גם אתם" אמר בשמחה כול כך שמחתי שנהיה לבד נסענו הביתה והתיישבנו על הספה אחד מול השני ופשוט שתקנו אנחנו מבינים אחד את השני גם בלי לדבר ואז התחיל ואמר "אז איך בלונדון?" שאל "בלעדיכם זה היה עלוב כול כך למרות שזה היה החלום שלנו" אמרתי בהתלבטות האופיינית שלי "תגידי ניקול אולי בא לך לטוס לניו יורק?" שאל "רק אנחנו?" שאלתי "כן חופשה פרטית רק אנחנו" ענה ברוגע "אני לא יודעת אני אממ אני לא.." גמגמתי משהו שבכלל לא ההיתי אמורה לעשות "נעשה קניות….." ניסה לעודד אותי "קניות זה החולשה שלי והאמת גם אתה החולשה שלי" עברו כמה מאז ימים אחרי הרבה אריזות ונסיעה קצרה וזהו אנחנו בשדה תעופה וכבר במהירות הזמן אנחנו במלון ישר התפרשתי על המיטה הרכה והוא לידי מנסה למצוא מקום בין ידי הפרושות על המיטה הזוגית

ההמשך יבוא……