המירוץ למיליון – פרק 3

אוסלו, בירת נורבגיה, מרכז של תרבות נורבגית, שם ממוקם המוזיאון על שם הספינה "קון-טיקי", הרפסודה עליה שטו חברי הצוות של המשלחת הנורבגית בהנהגת תור היירדאל, כל הדרך מפרו לאיי פולינזיה.
כעת, על הצוותים להגיע למוזיאון קון טיקי, שם יחכה להם הרמז הבא.
הצוותים הראשונים שעלו לטיסה המוקדמת לאוסלו הינם ספיר ונעמה, אנריק ומעיין, מייק ושון, אורין ודור ורוי וקורן.

"קדימה, בואי!" קראה ספיר.
שתיהן רצו החוצה משדה התעופה בחיפוש אחר מונית.

"הנה, הנה, תאותת למונית! תאותת למונית!" קראה אורין לדור.
דור ניסה לתפוס את תשומת הלב של נהג המונית.
"אל תיתן לכפיר וגיא האלו לעקוף אותנו!" קראה אורין, וגם היא הצטרפה לניסיונות לתפוס את תשומת ליבו של נהג המונית.
~אורין ודור, בני זוג.~
"לדור יש בעיה… הוא נחמד מידי."
"זאת לא בעיה."
"זאת כן בעיה אם אנחנו רוצים להגיע ראשונים ואתה כל הזמן אומר לי "לא, אסור לקחת את המונית הזאת, צוות אחר תפס אותה"."
"אבל זה לא בסדר לגנוב מונית."
"זה מירוץ!"
~

"Taxi!" קרא מייק.
"Taxi!" הצטרף לקריאות גם אחיו החורג.
~מייק ושון, אחים חורגים.~
"ראינו שם את כל שאר הצוותים, וידענו שאומנם אין לנו כבר עשרה מתמודדים, אבל גם ארבע זה הרבה."
"לא רצינו להיות מקום חמישי."
~

"אבא?" שאלה מעיין.
"כן?" שאל אנריק.
"אולי כדאי שנשאל פה איפה יש תחנת מוניות."
~אנריק ומעיין. אב וביתו~
"ידעתי שכל הצוותים ירוצו מיד החוצה, אבל אני חשבתי שאולי בתחנת המודיעין יהיה מידע לגבי איפה יש תחנת מוניות."
"הבת שלי גאון."
"תודה, אבא."
~

בינתיים במירוץ, הצוותים האחרים שנשארו בארץ מחכים לטיסה לנורבגיה.

"נו, יא עמה, מה חשבת שזה פאצ'י הפיראט?" כעסה גל על נטלי.
"מאיפה הייתי צריכה לדעת שזה איזה משהו שנשמע אפריקאי מאיזה שבט זה לא פיראטים?"
"אבל היית צריכה להסתכל."
"אז למה את לא הסתכלת?"
"אני הסתכלתי בסוף!"
~גל ונטלי. חברות הכי טובות.~
"כשגל חוטפת עצבים, המרוקאית הזאת, היא לא יודעת מה זה די."
"מה חוטפת עצבים, את מחליטה לי שזה איזה פאצ'י מפגר מבובספוג."
"טוב, די."
"נו באמת, גם את כזאת."
"די!"
"טוב"!
~

"איך לא הגענו ראשונים לטיסה?" שאל רוי.
"לא יודעת. לעזאזל עם כולם שם."
"ברור לך שאנחנו מכסחים לכולם שם את הצורה."
"כן! אנחנו נראה לכל האלו מה זה!"
"שיואו! תראי את הדייל החתיך הזה!"
"שיואו, דיבס!"
"מה דיבס? הוא דייל! הוא בטוח הומו!"
~קורן ורוי. חברים טובים.~
"לרוי יש בעיה… אצלו כל מי שחתיך הוא גיי."
"אבל זה רק כי אני מקווה ככה."
"אתה לא מבין שגם אני מחפשת חתיכים, רוי? לא רק אתה!"
"אבל…"
"רוי. חתיכים. אני צריכה חתיכים."
~

"יש!" קראה מעין.
היא שלפה את המעטפה.
"כעת עליכם לשחזר את בניית הרפסודה של קון-טיקי. היעזרו בתרשימים הנמצאים ליד השולחנות. רק לאחר שתבנו את הרפסודה כמו שצריך תקבלו מאוצר המוזיאון את הרמז הבא."

סימן דרך – כעת על הצוותים לבנות רפסודה כמו קון-טיקי, אשר הייתה עשויה מעץ בלזה. על כל שני חברי הצוות לבנות בעזרת העצים והחבלים את הרפסודה, תוך כדי שימוש בתרשימי הבנייה שליד כל שולחן. רק כאשר יסיימו לבנות את הרפסודה, יקבלו את הרמז הבא.

~אנריק ומעין, אב וביתו~
"כשהגענו למשימת הרפסודה, היינו ראשונים שם, וזה היה ממש טוב."
~

"Faster! Faster!" קראה ספיר לנהג המונית שלהם.
"It's a race, faster!" קראה נעמה.
~נעמה וספיר, אחיות תאומות.~
"נהג המונית שלנו פשוט לא זז! הוא כמו צב, נשאר באותו מקום!"
"עכשיו, אני וספיר אומרות לו בלי סוף – Faster faster"
"אני לא חושבת שהוא הבין בכלל אנגלית."
"אולי…"
~

"הנה, הנה! זה פה!" קרא כפיר.
הוא רץ במהירות ותפס את הרמז.
"לבנות רפסודה…" מלמל גיא.
~גיא וכפיר. חברים לעבודה.~
"כשהייתי קטן – כל הזמן הייתי מרכיב דברים. גם עכשיו, אני חושב שאני בין היחידים שממש מסוגלים להרכיב דברים של איקאה."
"שתדעו לכם, הוא רציני! כפיר תמיד זה שמרכיב לי בבית את הספות וכל זה."
~
~אנריק ומעיין. אב וביתו~
"כבר התחלנו את המשימה וראינו את שני החברים לעבודה ההם."
"בשלב הזה מעיין נכנסה ללחץ והתחילה לעבוד מהר יותר…"
~
"אאח!" קראה מעיין, כשנדקרה מחתיכת עץ.
"את בסדר?"
"כן, כן, אוף… רק להוציא את הקוץ…"
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"מעיין נדקרה באצבע, ובינתיים גיא וכפיר מתחילים לעבוד במהירות."
"הרגשתי איך המקום הראשון שלנו פשוט מתמוסס לשום מקום. וזה היה מבאס."
"מעיין היא מאוד תחרותית. ידעתי את זה גם לפני כן, אבל לא ידעתי עד כמה."
"כן…"
~

"Here, here, here! yes! Thank you!" קראה אורין.
דור ואורין רצו לתיבה בשביל לאסוף את הרמז בדיוק כשמייק ושון הגיעו.

~מייק ושון. אחים חורגים.~
"מייק דבר ראשון רואה שכולם שם, הוא מיד התחיל להיכנס לאטרף."
"מה אטרף? אתה לא רצית לסיים ראשונים?"
"בטח שכן."
"טוב, אז זה מה שעשיתי. ראיתי שהצרפתים האלו מתעכבים, ידעתי שאנחנו יכולים לעשות את זה מהר, אז התחלתי לעבוד."
~

~אורין ודור. בני זוג.~
"לבנות רפסודה? זה נשמע קל… זה לא…"

"סיימתי!" קרא כפיר.
הוא הרים את הרפסודה ולקח אותה אל הבוחן.
"Very good" הוא אמר, והביא להם את המעטפה עם הרמז הבא.
"יש!" קרה גיא ונתן לו כיף.

"סימן דרך," התחיל גיא להקריא.

כעת על הצוותים לבחון את הרפסודה שהם בנו בעזרת שייט. על חברי הצוות לנסוע כעת לאגם מרידאלסוונט, הגדול באגמיה של אוסלו, ושם, בגדה עם הדגלים, יהיה עליהם לעלות על הרפסודה ולהשיט את הרפסודה מבלי ליפול למים. ברגע שיפלו מהמים, יהיה עליהם לחזור בחזרה אל הגדה ולהתחיל מההתחלה. רק כאשר יצליחו לשוט מהגדה הראשונה לשנייה בהצלחה, יקבלו את הרמז הבא שלהם.

"יאללה, בוא," אמר גיא.