אל תוותר חבר

…
התחושה הישנה של שנינו ביחד,
כאילו כלום לא השתנה.
המגע המוכר והמשכר הזה שיש בנינו,
כאילו כלום לא קרה לך.
החיוך העדין והמתוק שלך,
מתגלגל על שפתייך כמו הצחוק.

העדינות שבה אתה יושב,
היא גורמת לי להבין שאתה רוצה לנסות לבד.
הזהירות שבה אתה מדבר,
היא מראה לי שאתה משתפר.
אני כל כך גאה בך, כמו אמא בילד שלה,
ואני אמשיך לעודד אותך להצליח.

קום, תחייה, תרגיש, תשמח,
תנשום, תראה, תדבר, תצחק.
יש לך את כל העולם, אין ממה לחשוש,
רק תישאר איתי פה קרוב,
אל תישבר לי לקראת הסוף.

אחרי הפציעה אתה נותרת מאחור,
המוגבלות שלך מנעה ממך ללכת, לזוז.
אתה חשבת שזה הסוף, שהכל כבר נגמר,
אך אני עוד כאן, והשאר כאן עד שתקום!
אני לא אוותר לך כמו הרופאים, אני לא אתן לך לוותר לעצמך.
תתחזק! תתחזק כי יש אנשים שצריכים אותך.

אתה מצליח לקום, לנשום, לראות.
אתה אוחז בידי, בחוזקה אך בעדינות.
הרגשות הישנים חולפים להם דרכה,
חודרים אליי עמוק.
אתה מחייך שוב, כמו בפעם הראשונה,
מחבק אותי חזק, בלי צורך בשום עזרה.

קום, תחייה, תרגיש, תשמח,
תנשום, תראה, תדבר, תצחק.
יש לך את כל העולם, אין ממה לחשוש,
רק תישאר איתי פה קרוב,
אל תישבר לי לקראת הסוף.

אין לי מה לומר עוד,
אני רק שמחה שאתה עוד כאן.
הניצוץ שב לעינייך,
זה סימן טוב, מאושר.