פקחי את עיניך-פרק 5

~~נקודת מבט ניקול~~
״קומי,קומי…״מישהו ניער אותי
״נווווו,קומי כבר!!!״אוף,אי אפשר לישון כאן בשקט
״קמה,קמה״לאט לאט התרוממתי ושפשפתי את עיני בעזרת ידי,מולי עמדה רוז כשחיוך מרוח על פניה…
״תעזרי לי להאיר אותן…את תלכי אל ליאן ואני אל אשלי…״הלכתי לליאן והיא אל אשלי,ניסיתי להעיר אותה…
״ליאן,ליאן,צריך לקום,לא נראה לי שאמא שלך תהיה מרוצה עם נאחר ליום הראשון ללימודים…״היא קמה ממש מהר יחסית
״הנה,אני ערה,אני ערה…״היא לקחה בגדים ונכנסה לשירותים (שהן גם מקלחת) והתארגנה,ופתאום ~ספלאש~
״אעאעאעאעאעאעאעא רוז אני אהרוג אותך!!!!!!״הן התחילו לרדוף אחת אחרי השניה,מסתבר שהדרך של רוז להעיר את מי שלא מתעורר זה לשפוך אליו דלי מלא במים,אוי רוז,רוז,אני אצטרך לקום לפנייך בבקרים…
״מה נראה לכן שאתן עושות???אנחנו נאחר!!!!״ליאן יצאה מהמקלחת וזריזה אותנו,טוב,היא בעצמה אמרה שהיא פרפקציוניסטית,וכן,היא באמת כזו…
אל תדאגו,לא איחרנו,הגענו מספר שניות לפני הצילצול,וגילנו שאני ואשלי באותה כיתה וליאן ורוז באותה כיתה…
~עשר דקות לפני סיום יום הלימודים~
בהיתי בשעון,הוא זז כול כך לאט,דרבנתי אותו לזוז מהר יותר,וזה עבד,הצילצול נשמע ברחבי בית הספר,כן,שיחקתי אותה…
״אממ,ניקול,תישארי רגע בכיתה,אנחנו צריכות לדבר…״אין בעולם כנראה אף מורה להיסטוריה נחמדה…
״מה המורה?״שאלתי משועממת
״קודם כול,את לא תדברי אלי ככה דבר שני,אסור להשתמש בכוחות בכיתה אלא אם כאן נאמר לכם,ולא נאמר לכם…״אוי אוי אוי הרגזתי את המורה להיסטוריה
״אז בישביל מה יש לי כוחות עם לא בישביל להשתמש בהם?״ שאלתי בציניות
״מעוד שבוע וחצי יתחילו שיעורי כוחות ואז תשתמשי בהם״חבל שמורים לא מבינים ציניות
״אפשר ללכת?״היא הנהנה ויצאתי משם בריצה…
~~נקודת מבט אשלי~~
מוזר,יש לי הרגשה שהשיעור נגמר מהר מידי,אבל למי אכפת,הוא משעמם…
המורה ביקשה לדבר עם ניקול…
חיכיתי בחוץ על הספסל בערך עשר דקות ואז היא יצאה מהכיתה…
״מה היא רצתה ממך?״שאלתי אותה בזמן שאנחנו הולכות לביקתה
״כלום,היא סתם ניסתה להטיף לי על זה שהשתמשתי בכוחות בכיתה…״היא אמרה באגביות
׳כוחות,אילו כוחות,מה כוחות,על מה היא מדברת?׳חשבתי לעצמי והרגשתי מבולבלת יותר מאי פעם….