סתם משהו ….
היא נאנחה עמוקות בזמן שהביטה בחלון
בחוץ היום היה קר והשמיים היו כמעט שחורים
היא הביטה על האופק שם נצץ פס דקיק של אור היא נזכרה איך פעם הייתה יכולה לשבת שעות לחשוב על הרפתקאות
היא נזכרה בחברות הישנות שכבר לא היו עד בבעלה המנוח שכל כך אהבה "איך הימים האלה עברו בלי ששמתי לב " חשבה לעצמה בחיוך עגום
היא כל כך אהבה את העולם הזה היא תמיד ראתה בו את הטוב אבל עכשיו הכל נגמר ,היא העיפה מבט אחרון בחדר הלבן ודמע חמה ירדה במורד לחיה "זה כל כך שונה ממה שהיה פעם " היא נזכרה בבית הישן זה שתמיד היה מלא בצחוק בשירים באהבה ,כאן לא היה כלום חוץ ארבעת הקירות הלבנים ומיטה. היא הביטה בתמונה הישנה זאת שצולמה במסיבת הסיום של התיכון שם הילד הביישן מהכיתה דיבר איתה לראשונה היא זכרה את חברתה הטובה אומרת בברור "אתם עד תתחתנו " היא חייכה אבל שוב אותו חיוך עגמומי "חברים הגיע גם הזמן שלי " אמרה בקול מעט רם שלחה מבט אחרון דרך החלון קרני שמש זעירות הסתננו דרך העננים השחורים היא עצמה את עיניה….
תגובות (2)
ואווווו איזה כתיבה יפה סמי את ממש מוכשר הצלחתה לרגש אותי מאוד והמנגנה מאוד יפה אהבתי תמשיך ככה אתה עוד תגיעה רחוק מאוד
אוהבת שרית
ולילה טוב =)
חחחחחח זה ציפי ותודה רבה :)