הכישרון- פרק 4(הסיפור שלכם!!)~בבקשה תקראו!!(:

"לא בדיוק כמוך.. אבל חבר שלי בגד בי גם.." שיקרתי וחשבתי לעצמי אולי אני צריכה בשנה הבאה להירשם למגמת משחק, כנראה שיש לי כישרון חבוי או משהוא, לרגע אחד אפילו אני האמנתי לשקר הזה.
"אה, טוב נראה לי עדיף שנחזור. לא?" שרית הציעה לי לחזור חזרה לכיתה ואני הסכמתי כי לא היה לי ביררה, התחלנו ללכת אל החדר וכשפתחנו את הדלת בלאגן אחד גדול היה בכיתה. כולם ישבו בפינות אחרות של החדר חוץ מירדן ומייק, ומה הם עשו? רבו מכות! אני לא האמנתי למה שראיתי, הרי זה לא מתאים להם.. עד עכשיו ראיתי שהם מאוד נחמדים. ותראו אותם עכשיו.. אבל מה שיותר הפריע לי זאת דווקא לירון, אחותו התאומה של ירדן. היא ישבה בפינה ליד אורין, ובכתה. החלטתי ללכת אל לירון כדי לראות מה קורה איתה..
"למה את בוכה?" שאלתי את לירון שהגעתי אליי
"עזבי.." לירון ניסתה להתחמק מהשאלה אבל ללא הצלחה
"שנייה אני חוזרת.." אמרתי לה והתחלתי ללכת אל מייק וירדן כדי להפריד ביניהם.
"בנים?? למה לריב??" שאלתי אותם ונסיתי לעצור את ירדן להעיף עוד בוקס למייק
"אל תתערבי!" ירדן צעק עליי ונעץ בי מבט מאיים
"מייק? בבקשה.." פניתי הפעם למייק כי מירדן כבר התחלתי לפחד
"אני לא רוצה לריב איתו.. זה הוא שרב איתי.." מייק סיים את המשפט ומיד לאחר מכן ירדן נתן לו עוד בוקס הגון בפנים, דם ירד לו מהפה. זה היה מראה לא נורמלי, ואיך זה שאני היחידה שאכפת לה פה?
"שרית! תקראי בבקשה להראל או לפרידה.." ביקשתי משרית שתעזור לי והיא הלכה אל המשרד של פרידה.
"אולי די??" צעקתי על ירדן שהמשיך לבעוט במייק
"אין לך זכות להתערב!!!! זונה.." ירדן צעק עליי ואני לא ידעתי איפה לקבור את עצמי, מה הוא חשוב שהוא? ואני עוד חשבתי שהוא נחמד..
"מה קורה פה??" פרידה נכנסה לחדר ומאחוריה הייתה שרית
"מייק התחיל להרביץ מכות לירדן.." לירון שיקרה לפרידה כדי להגן על אח שלה,
"זה לא נכון, ירדן התחיל להרביץ למייק.." אמרתי לפרידה את האמת ושרית אישרה את דברי.
"נבדוק זאת במצלמות.. בינתיים מייק וירדן אתם באים איתי.." פרידה הלכה ואחריה הלכו גם מייק וירדן .
"למה הגנת על ירדן?" שאלתי את לירון למרות שזה היה ברור לי
"לא רציתי שהוא יסתבך שוב.." לירון ענתה לי
"שוב?" לא הבנתי
"שנה שעברה הוא גם הסתבך וכמעט העיפו אותו מבית הספר הזה אבל בסוף החליטו רק לתת לו הזהרה.. אבל עכשיו עם היא תגלה את זה אז הוא יצא מבית הספר.." לירון הסבירה לי וסלחתי לה על השקר שהיא אמרה לפרידה, האמת שאני מבינה אותה .
" כל הכבוד לך.." נער התקרב אליי ודיבר אליי
" תודה. מכירים?" שאלתי אותו
"בינתיים לא, אני חדש פה.. במגמת המשחק. שמעתי מה עשית.. ואני ממש שמח שיש אנשים כמוך פה.." הוא אמר לי ואני שמחתי שהוא ניגש ודיבר איתי.
"נעים מאוד, אני נוי. מה השם שלך?" הצגתי את עצמי אליו
"כן אני יודע שקוראים לך נוי, גם ראיתי אותך באודישנים. נעים מאוד, אני רוני" הוא אמר לי והתנשף
"למה אתה מתנשף?" הייתי מסוקרנת
"כי לרוב אני לא מדבר עם אנשים שאני לא מכיר.. קצת ביישן כזה אז אני שמח שזה הלך אממ… חלק." רוני ענה לי ובגלל שהוא היה אמיתי ולא שיקר הבנתי שאנחנו נהייה חברים טובים מאוד פה בבית הספר הזה.
"היי…" אלי התקרבה אליי וחיוך פרוש על פנייה
"הי." דווקא אותה לא שמחתי לראות בגלל מה שאלינור אמרה לי עלייה, אבל נתתי לה הזדמנות..
"שמעתי מה עשית.. לא לכולן יש אומץ לעשות את זה.." אלי אמרה לי
"למה צריך אומץ בשביל זה?" שאלתי את אלי
"כי ירדן הוא.. איך אני יגיד לך את זה? מסוכן כשהוא עצבני.." אלי נסיתה להסביר את עצמה
"אפשר בבקשה לדבר איתך?" מייק גם התקרב ואני תפסתי את ההזדמנות בשתי ידיים ונפטרתי מאלי שהאמת הייתה נראת לי דווקא נחמדה מאוד…
"על מה אתה רוצה לדבר?" שאלתי את מייק כשאלי הלכה והיינו לבד בכיתה כי כולם היו בבית קפה ואכלו שם.
"אני רוצה להודות לך, אני באמת לא יודע מה היה קורה עם לא היית מתערבת." הוא הודה לי
"אין בעד מה, נראה לך שאני ייתן למשוגע הזה להרוג אותך?" שאלתי אותו
"צודקת, אבל את צריכה לדעת משהוא על ירדן.." מייק התחיל ללחוש
"מה אני צריכה לדעת?" הייתי מסוקרנת
"ירדן, לוקח סמים." מייק ענה לי