הודעה S M S…

~מנקודת מבט כללית:~

"תקשיבו חברים, זה המופע שלכם. אני רוצה שכל אחד ואחת מכם ייתן את הכי טוב שלו!" אמר ראין בעוד קבוצת הריקוד שלו מקודדת סביבו.
"אתם מוכנים?" הוא צעק, "כן!" קולה החזק של חמישים הרקדנים שלו נשמע.
"מה אמרתם? -אתם מוכנים?" הוא צעק שוב, "כן!" הם צרחו בכל הכוח עד שגרונם נהיה יבש וצרוד.
דרו עשתה את דרכה אל עבר תיק הריקוד שלה.
"אז…את מוכנה למחר?" שאל אותה ג'ייקוב כאשר הכניס את החולצה הרטובה מזיעה שלו לתיק ולבש חולצת ניק חדשה.
"אני חושבת." היא מלמלה, יותר עצמה מאשר לג'ייקוב אשר רק חייך אליה את החיוך המפורסם והסקסי שלו.
זה היה ברור כבר שנים שהוא דלוק עליה, אך דרו התכחשה לעובדה הזאת והמשיכה בחייה למרות כל ההצקות של חברתה הטובה ביאטריס.
"אז…את עושה משהו היום בערב?" הוא שאל, "לא." היא מלמלה אך בכל זאת ג'ייקוב שמע זאת וחיוך גדול הציף את תווי פניו היפות והגבריות.
"אז תהיתי, אולי תרצי לבוא איתי לסרט בערב?" הוא שאל, חושש לשם שינוי.
ג'ייקוב לא היה רגיל שבחורה דוחה אותו, אחרי הכל; הוא היה עשיר, חתיך ומושך.
היו לא בעבר לא מעט סטוצים, אך לא הייתה אחת שהוא שכב עמה והיא גרמה לו להרגיש את מה שדרו גורמת לו להרגיש בכל רגע נתון.
הפרפרים בבטן שהוא היה מרגיש בכל חיכוך שבא איתה כשהיו עוברים במסדרון צר, בכל מבט ממנה בשיחה קצרה שתמיד נקטעה על ידי משהו ולא המשיכה שוב, בכל חיוך שהיה נפרז על פנייה היפות ונעימות.
לא, אף אחת לא גרמה לזאת חוץ ממנה, דרו קיסטרן.

~מנקודת המבט של ג'ייקוב-ג'ייק~

"אני אחשוב על זה." היא אמרה, גורמת לקרביי ליפול, אני לא מוכן לזה יותר, לא מוכן לעוד סירוב ממנה.
"בבקשה דרו! תני לי צ'אנס." אמרתי, אוחז בידה הנעימה שהייתה חמה מאוד בגלל המאמץ הרב שהשקיעה בריקוד אמש.
היא נאנחה, מסתובבת אלי, המבט על פניה היה מבולבל, "טוב…ניסיון אחד." היא אמרה לבסוף.
הרגשתי איך הלב שלי מזנק ואיך הכל נעצר, איך האוויר החם שהיה סביבי נעלם ונעשה קר ונעים כמו קוביות קרח בתוך משקה ביום קיץ חם.
החיוך שהיה על פניי התעקש שלא לרדת, הסתכלתי על דמותה המתרחקת, אך רגלי לא זזו, כל האנרגיה חזרה אלי מיד, הרגשתי כאילו גופי טעון עד מאה אחוזים בחשמל מעורבב בקרח אשר שהה שנים אנטארקטיקה.
כל מה שרציתי היה לרוץ, לצרוח משמחה.
אבל לא ידעתי מה פשר התחושה אחרי הכל, זה לא היה משהו שהרגשתי אי פעם בחיי.
תמיד הייתי מאלו שמשכיבים וזורקים, הייתי סטציונר גדול, הולך על ימין ועל שמאל לכל מועדון בעיר, מתעורר בבוקר בבית של מישהי ובורח משם לפני שהיא תתעורר, וכמובן, לא משאיר סימן ללילה שהיה.
יצאתי מהמתחם שלנו במהרה, נכנס למכונית הספורט השחורה שלי, מכניס את המפתח לחור ומסובב אותי, שומע את הנהמה שבקעה מהמנוע ומחייך, בנות נמסות כשאני עושה את זה, חגרתי חגורת הבטיחות ולחצתי על הגז, דוהר על פני הכביש לעבר האחוזה שהורי הורישו לי.

נעלתי את הדלת ונכנסתי פנימה, מחויך מאוזן לאוזן, שם את התיק שלי ליד הדלת ונופל על הספה.
מדפדף בערוצים אחד אחד עד שקיבלתי הודעה ממספר לא מוכר.
פתחתי אותה והתחלתי לקרוא.-
' היי ג'ייק, זאת דרו. רק רציתי לדעת כמה דברים –
1. מתי להיות מוכנה?
2. להביא משהו ארוך לאחר כך?
3. למה כל כך התעקשת שאני אבוא איתך?
שלך, דרו.'
חייכתי ברגע שקראתי את שמה, אך לא פספסתי שנייה והתחלתי להקליד במקשי האייפון שלי במרץ.
'-תהיה מוכנה בשמונה.
-אין צורך להביא משהו ארוך.
3. את תגלי שם.
שלך, ג'ייק.' כתבתי.

'♥'

וזה הדבר האחרון שקראתי ממנה, אני חושב שככה מרגישים כשמאוהבים..
אז כנראה שהפרפרים בבטן לא הגיעו סתם.
זה היה הS M S שגרם ללב שלי לקפוץ עד השמיים.
רק בגלל הודעת S M S..