ג'ונסון בלק-פרק 9

25.1.2035

יום של גשם דכאוני …
גשם כזה לא נראה כאן הרבה זמן .
גשם קולח,חזק,כואב,רועש …
שלא תבינו לא נכון-נורא קר כאן בחורף,יורדים הרבה שלגים,אבל גשמים?באמת שבקושי..
גשם הרבה יותר אכזרי משלג . הרבה יותר .

ישבתי על גג בניין המדעים , בשקט , תחת המכסה שיש בצד .
כן .. נרטבתי .. כן .. היה לי קר .. היה לי גם קודר .
נכנסתי לאיזהשהוא דכאון ממשי – סוג של התאבלות על כל המאורעות שקרו בחודש האחרון ..
על הדברים שקרו , ושלא קרו .
חשבתי על איך החיים שלי משתנים כל פעם מהקצה אל הקצה , מתהפכים כמו מערבולת , ולא שמים לב שאני עומדת בפנים
משתנה , מתהפכת , סובלת , כואבת ..
על רגלי היה מונח הפלאפון הכסוף שדויויד הביא לי .. לא יצא לי לדבר איתו מאז .. לא היתה לי כ"כ הזדמנות
הוא לא התקשר .. ואני התביישתי להתקשר בעצמי..אבל…כן…התגעגעתי אליו .
ואני לא יודעת למה ..

שמעתי את דלת הגג נפתחת , לאחר כמה שניות תומר הופיע
" מה את עושה כאן?! " אמר לי , בטון מופתע וקצת כועס .
" הי גם לך " אמרתי בפשטות ..
הוא התישב לצידי , ובהה ביחד איתי בנקודה רחוקה בלתי מזוהה .
" למה אתה בדיכאון ? " שאלתי אחרי שעה שישבנו שם , חסרי מעש .
הוא הביט בי במבט של " נחשי " .
ניחשתי , כמובן , לתומר הילד המושלם היתה רק בעייה אחת בחיים – אבא שלו .
אמא של תומר נפטרה כשהוא היה בת 3 , ואבא שלו גידל אותו . רק ש…אבא שלו לא היה הטיפוס הכי מתחשב וסבלני בעולם
אין לי מושג איך תומר יצא כזה עליז ופורח , אבא שלו דיכא אותו ביד קשה , לא נתן לו לחיות כמו ילד – להפך , מגיל צעיר הוא היה צריך לתפקד כבחור בוגר ועצמאי .
" רוצה לספר לי מה קרה הפעם ? " שאלתי בנימוס .. הוא אף פעם לא מספר , אני שומעת סיפורים מאנשים אחרים שאיך שהוא בדרך לא דרך יודעים
הופתעתי , הוא הנהן ואמר בקול רועד " הוא רוצה להוציא אותי מהפנימיה כי הוא גילה על הצ'יפרים "
" אל תדאג תומרס , הוא לא יוצייא אותך מכאן , א-המנהלת בחיים לא תתן לו . וב-.."
" הוא דיי לא סובל אותי ?"
"אמממ.. כן..משהו כזה" חייכתי ושנינו צחקנו
"תגידי קמיליה … " שאל אותי בבישנות שלא אופיינית לו . "את חושבת שילד יכול לגדול לבד,בלי ההורים שלו?מה שנקרא לגדל את עצמו?כמוך…"
נשמתי נשימה עמוקה…"עובדה שכן..תראי אותי ואותך, שנינו גדלנו בהעדר דמויות מחנכות ודואגות , לך היה את אבא שלך ולי היה בערך 50000 אנשים שעברתי ביניהם"
" אני חושבת שלא ההורים הם המחנכים , אלא האופי והתבונה שיש לכל אחד מאיתנו .. ברור שההורים עוזרים בכך – הם גורם חשוב..אבל לא הכרחי.."
הוא הנהן וחייך אלי " נראה לי שאני אלך לישון כמה שנים,בי קים." הוא קם והלך .
ובנתיים התחיל להפסק , הירח נראה במלואו , מליוני כוכבים .
עמדתי והבטתי בהם , מוקסמת , מתפעלת כל יום מחדש על מבנה העולם .

'התקבלה הודעה חדשה מ-דיוויד'
המילים הללו היו כתובות על המסך הכסוף , ולאחר מכן הם התחלפו במילים אחרות , ההודעה
" נאום מקסים , חשבת פעם לעלות לשלטון ? "
הסתובבתי סביב מהר , חיפשתי אותו , את הבלונדיני שיכול לשפר לי את המצב רוח , את הבלונדיני שתמיד יודע מה לומר כדי להוציא אותי מדעתי … בכיוון הטוב .
הוא בכלל לא עמד שם , הוא לא היה שם , אז איך הוא ידע על הנאום שלי לתומר ? איך הוא בכלל ידע שאני על הגג ?
תקשיבו אנשים , הוא מכשף . לגמרי . אין מצב שלא . וזה לא הגיוני . לא היו מכשפים אצלינו . הוא לא יכול להיות בלתי נראה . הוא לא יכול לתקן משהו ששבור לרסיסים . הוא לא יכול להדליק נרות בלי לגעת בהם !!! הוא פשוט לא אנושי !!! אני פשוט רוצה תשובות , מי הוא ומה הוא ואיך הוא עושה את זה ?!
התקשרתי אליו . בפעם הראשונה . הידים רעדו לי , הסתובבתי בכל רחבת הגג השטוח וחיכיתי שהוא יענה
" כן נסיכה ? " שמעתי את הקול שלו . היפה . החזק . המרשים . אלוהים – אני מצטמררת מלחשוב עליו!!
הצלחתי לאסוף את עצמי ולהשמע הכי תקיפה שאפשר " אני רוצה הסברים , את כולם , בלי שתחסיר פסיק או נקודה , אני רוצה להבין מי אתה , מה אתה , ומאיפה אתה ! לא הגיוני שאני פשוט לא יודעת עליך כלום ! איך אתה עושה את כל הקסמים האלה ?! בקיצור , אני רוצה להבין הכל . ומהר ."
הוא שתק , שמעתי את הנשימות שלו , איטיות , מחושבות .
"בקרוב כל תעלומותיך יפתרו , לכי לישון ילדונת , מאוחר , לילה טוב " הוא אמר באיטיות , וניתק .
ושוב התחיל לרדת גשם .

____________________________________________

אף פעם לא ירד גשם בממלכת ג'ונסון בלק .
לא היה רעם , לא ברק , טיפה אחת לא זלגה מהשמיים
לא מטר , לא ברד , וכמובן שלא שלג .
היה קר מידי פעם , רוחות ערות , שלכת .
לא מעבר לזה .
הפעם הראשונה שראיתי גשם היתה שברחתי מהכנסיה , רצתי ביער עד שהגעתי לכפר קטן , בתים קטנים עם חצרות , אסמים , תרנגולות רעשניות
ירד מבול .
זה היה נראה כאילו אלוהים שופך מיים עם צינור .
תדמיינו את זה , ילדה קטנה , 6 לכל היותר , עומדת באמצע קרחת יער ריקה , רטובה , וצורחת למראה הנדיר הזה .
צורחת ובוכה עד כדי כך שהגשם פסק .