הגיבור שהוא שמש וירח פרק 1

לוק חיכה לרגע הזה כבר מאז תחילת השנה. חופשת הקיץ! לא שהיה לו לאן לחזור, בעצם, אבל הוא עדיין היה מאושר לחשוב על חודשיים שלמים שבהם לא יצטרך לחשוב. לוק תמיד סבר שלחשוב זה מעיק, למרות שאיש מחבריו לא התייחס אליו ברצינות כשאמר את זה, בגלל שהוא תמיד היה החכם והשקט בחבורה. אבל גם חכמים ושקטים צריכים חופש. לוק ישב על ראש הגבעה בשעת צהריים מאוחרת וספג אור שמש. לא שהוא היה זקוק לשיזוף. אחת התלמידות היחידות בפנימייה שגם לה לא היה לאן לחזור ניגשה אליו ונשכבה לצידו. איימי. ״עצוב להשאר לבד, אה?״ היא שאלה אותו. ״לא ממש.״ הוא ענה לה. ״התרגלתי.״ ׳למה כל הבנות רוצות להתחיל איתי?!׳ הוא שאל את עצמו בפעם המיליון. ״אני לא מנסה להתחיל איתך.״ אמרה איימי ברוגע. הוא העיף בה מבט מוטרד. האם היא קראה עכשיו את מחשבותיו? אבל איימי לא נראתה כאילו משהו מוזר קרה, אז הוא החליט להתעלם. ״חיפשתי אותך המון זמן, אתה יודע.״ המשיכה איימי, והוא הנהן וניסה להבין לאן היא חותרת. ״וסוף כל סוף מצאתי את הילד מהנבואה, ואתה אפילו לא יודע מי אתה! זה יהיה תענוג להשמיד אותך.״ לוק החוויר ונסוג צעד לאחור, אבל יד עטויה טפרים אחזה בחולצתו. היד הייתה מחוברת ללא אחרת מאשר איימי, שפניה עדיין קרנו ביופיים, ושיערה האדמוני נראה דומה רק במעט ללהבות… ״אני הוזה.״ הוא הצליח לומר לבסוף. ״לא אתה לא הוזה, לוקאס פריווינס, אבל בקרוב אתה תמות ולא תצטרך עוד לתהות בקשר למציאות ודמיון.״ היא חייכה חיוך רחב, וניבים חדים בצבצו בין שפתיה. לוק צרח. הוא הצליח איכשהו לשחרר את אחיזתה של איימי וקם במהירות. הוא נסוג לאחור עד לרגלי הגבעה, אבל היא הייתה מהירה לפחות כמוהו ותוך שנייה אחת עמדה לידו. ״רק נשיכה אחת קטנה… אתה לא רוצה לספוג את הגורל שנועד לך, תאמין לי. עדיף פשוט לתת לי נשיקה אחת… נשיכה אחת ולא תזכה להכיר מפלצות גרועות יותר…״ לוק אחז בשרשרת שקיבל מהוריו, בהרגשה שהוא רוצה שתהיה בידיו כשימות, כנראה מעודף פטריות הזיה. אבל פתאום הרגיש שהוא אוחז בידו משהו גדול יותר… השרשרת שבידו גדלה פתאום. הירח הקטן והכסוף גדל לקשת באורך מלא, כסופה וזוהרת, והכוכב הפך להיות חץ זורח בזהב. המפלצת נרתעה, ולוק, בכוחות שלא ידע שיש לו, מתח את החץ בקשת וירה. החץ התעופף בשריקה וננעץ בדיוק בליבה של הנערה, או המפלצת, או מה שהיא לא הייתה. עכשיו הייתה שם רק ערימה של אפר. לוק אחז בידו שרשרת פשוטה, ומנהלת הפנימייה באה בריצה לברר מה קרה.