סיפורה של לילי אוונס פוטר פרק 7

הגנו לתחנת קינג קרוס. אבל שום דבר שם לא נראה לי מיוחד .
לא ראיתי שום קוסמים או מכשפות, ושום סימן לרציף 3/4 9 .
"מכאן." אמר סוורוס . הלכתי אחריו ביחד עם העגלה וכל הציוד והספרים שעליה. עמדנו בין רציף 9 ל10 , אבל לא היה שם שום רציף 3/4 9 .
"אולי כדאי שנשאל את השומר שם?" שאלתי .
"לא. הוא מוגל, הוא בכלל מקרה לא יודע. כל מה שאנחנו צריכים לעשות זה לעבור דרך הקיר הזה."
"אתה משוגע? אנחנו נתנגש בקיר ונתרסק!"
"תסמכי עליי." הוא הרגיע אותי והגיש אליו את ידו . ביחד רצנו לעבר הקיר הזה. רצנו כל כך מהר, כשהיה מאוחר מדי כבר ציפיתי להתנגשות עם הקיר,אבל לא יכולתי לעצור בגלל המהירות של העגלה וסנייפ שמשך אותי ביחד איתו . עוד שנייה התנגשתי בקיר, אבל במקום להתנגש בו, עברנו דרך מנהרה קטנה עד שהגענו לרציף ובו מלא קוסמים ושלט ענק : רציף 3/4 9 הוגוורטס אקספרס .
נכנסו לתא הראשון הריק שראינו. סוורוס ישב מולי. ראיתי מהחלון מלא משפחות של קוסמים נפרדים מהילדים הקוסמים שלהם או מהילדות המכשפות שלהם. הצטערתי שאני באה ממשפחה של מוגלגים. לא הבנתי כלום על קסמים ועל ההיסטוריה של הקסם, חוץ ממה שקראתי בספרים. הרכבת התחילה לנסוע, יכולתי לראות ילדה קטנה שנפרדה מאחיה הגדול. היא רצה אחרי הרכבת ונופפה בידה עד שהרכבת עקפה אותה.
"למה היא לא עולה לרכבת?" שאלתי
"היא קטנה מדי. אפשר ללמוד בהוגוורטס רק מגיל 11."
"משהו מהעגלה חמודים?" מוכרת שנראית בת 30-40 ניגשה אלינו עם עגלת ממתקים .
'יופי' חשבתי לעצמי. 'אני באמת רעבה.' אבל כשהסתכלתי על העגלה ראיתי ממתקים מוזרים שעוד לא ראיתי קודם. חלק זזים , חלק בטעמים מוזרים, וכולם עם שמות שאף פעם לא שמעתי. הסתכלתי על סוורוס.
"אנחנו ניקח את צפרדעי השוקולד וסוכריות ברטי בוטס, עליי." הוא הגיש למוכרת כמה מטבעות זהב והיא הביאה לו 2 צפרדעים משוקולד,וחבילת סוכריות צבעוניות."
"אלה סוכריות בכל הטעמים." הוא הצביע על הסוכריות הצבעוניות. "וכשאני אומר בכל הטעמים אני מתכוון בכל הטעמים, תנסי אחת." לקחתי סוכריה צהובה "יאמי עוגת שוקולד!" אז כנראה שיש באמת את כל הטעמים. "עכשיו תנסי עוד אחת." הוא אמר. לקחתי סוכריה אדומה. היה לה טעם של…
"איכס, זה אפשרי? יש לזה טעם של שעוות אוזניים! "
סוורוס צחק. תנסי עכשיו את הצפרדע משוקולד. בכל חבילה של צפרדע יש קלף של אחד מהקוסמים הגדולים של ההיסטוריה . פתחתי את הקופסא הקטנה , אבל הצפרדע קפצה מחוץ לחלון לפני שהפסקתי לאכול אותה.לקחתי את הקלף שהיה בתוכה . "קיבלתי את פרופסור מקגונגל. אני יודעת מי זאת , היא האחת מהמורות בהוגוורטס לא?"
"אני רואה שלמדת משהו." סוורוס אמר.
"פרופסור מקגונגל? מרשים ביותר! יש לי רק 2 קלפים שלה , ואני נחשב אספן גדול ביותר של הקלפים האלה." מישהו עמד בכניסה לתא שלנו, זה היה ג'יימס פוטר.