זרמי אוויר

זה לא היה אמור להיות ככה , אבל ככה זה קרה לצערי, בהתחלה הדברים דווקא היו נראים שהולכים לכיוון טוב , שאני בדרך הנכונה ,ככה לפחות אני זוכר שהרגשתי בהתחלה ,אבל יכול להיות שזה לא באמת היה ככה ואני סתם מנסה לתרץ את העובדה שהחלטתי לעשות מה שעשיתי בגלל שבהתחלה זאת היתה הרגשה טובה , בדיעבד אני מבין שזה לא היה הדבר הנכון בשבילי .
היום ? היום אני פה , מחכה שמשהו יקרה , תאמינו לי אתם לא רוצים להיות איפה שאני , זה לא מקום שאנשים רוצים להיות בו , אמנם יש מקומות יותר גרועים , בהרבה יותר גרועים , אבל בכל זאת זה לא מקום שמישהו היה מדמיין את עצמו ואומר פה הייתי רוצה להיות .
כרגע אני פה , אני לא יודע אם אני אי פעם ייצא מפה אבל אני אשמח לספר לכם ממה שאני זוכר לפחות איך הכול התחיל , אני בטח אשמיט כמה פרטים חשובים במהלך הסיפור , דברים שהמוח שלך לא רוצה שתזכור ,אבל אני באמת אשתדל לא להחסיר יותר מידי פרטים.
האמת אני לא יודע כמה זה יעניין אתכם הסיפור שלי , אני בטוח שיהיו אנשים שיגידו שהם שמעו אלפי סיפורים דומים לשלי , ויהיו כאלה שיגידו אפילו שהם לא מבינים למה אני כותב על זה והם לא מבינים למה זה צריך לעניין אותם מה עבר עליי בזמנו ואיך הגעתי עד לפה .
לאותם אנשים שאומרים את זה , אני אגיד לכם , אני מסכים איתכם גם אותי זה לא היה מעניין , אבל אני כן אגיד לכם למה החלטתי לספר את הסיפור שלי , זאת סיבה מאוד בסיסית, קיומית הייתי אומר ומאוד פשוטה , אני צריך להעביר את הזמן עד שמשהו פה יקרה ואולי הדברים ישתנו בשבילי .
עכשיו שזה נאמר למה כתבתי כאן את הסיפור שלי, אני כן חושב שיש אנשים שיכולים ללמוד דבר או שתיים ממנו, ואולי להבין ממנו משהו , אולי משהו שאני בעצמי טרם הבנתי .
טוב אני חושב שזאת הייתה הקדמה דיי ארוכה , אבל ככה אני, אתם עוד תלמדו להכיר אותי במהלך הסיפור שאני בן אדם שחייב להסביר לעצמו ולאחרים למה הוא עושה כל מה שהוא עושה , הרבה אמרו לי שזה מנהג גרוע ולא תמיד אני חייב להסביר כל דבר , אז אני באמת אנסה להימנע מזה , אבל אם זה קורה אנא מכם סלחו לי זה לא במכוון .
אני אתחיל בזה שאני אספר לכם מה רציתי, האמת בהתחלה רציתי מה שכולם רוצים ולא יודעים איך להשיג אותו , ובכן כן, רציתי כסף , והרבה ממנו אבל באמת שלא ידעתי איך אני אשיג אותו ובאותה נשימה לא ידעתי בדיוק למה אני רוצה אותו.
דבר אחד אני יכול להגיד על עצמי אף פעם לא היה לי חלום מה אני יהיה שאני יהיה גדול , וגם שכבר הגעתי לגיל שאני כבר צריך לדעת מה אני צריך להיות לא ידעתי , הייתי תקוע במצב ביניים , סביבי ראיתי אנשים ממוקדים מאוד שכבר ידעו מה הם רוצים מעצמם , כולם סביבי היו חדורי מטרה , אני מניח דרך אגב שהם עדיין ככה.
בכל מקרה הבנתי שבסופו של דבר אני כן צריך לעשות משהו עם עצמי , החלטתי לטוס , לקחת חופשה ולחשוב עם עצמי מה אני רוצה לעשות.
היתה בעיה אחת, לא היה לי אופי , דרך אגב לפני כ 20 שנה , זאת הסיבה שנשארתי שנה בגן , אמא שלי אומרת שזה בגלל שלא הייתי מוכן ולפי הגננות והמטפלים לא הייתי עצמאי, אני מתרגם את זה לכמו שאמרתי קודם שפשוט לא היה לי אופי והנה אני מוצא את עצמי באותה בעיה לא מצליח להתקדם כי אין לי את הדרך שלי , במהלך השנים באמת חשבתי שהשתנתי אבל הנה אני מוצא את עצמי שוב באותו שלב הפעם אני עצמי לא מעביר אותי כיתה .
החלטתי שאני חייב לטוס , אני חייב לטוס לבד למקום מרוחק ולמצוא מה אני צריך לעשות עם החיים שלי .ידעתי שאני חייב לעשות את זה לבד למרות שפחדתי , יצא לי לטייל בעולם כבר אבל עשיתי את זה עם חברים וראיתי אנשים שמטיילים לבד , לי הם היו נראים ממש אבודים ומדי פעם תקועים אפילו אבל אולי זה רק היה מהסתכלות מהצד .

אז טסתי , נחתי הייתי בהלם , פשוט לא הבנת י מה איתי , לא הבנתי את השפה , אף אחד לא דיבר אנגלית , כל מי שניסיתי לדבר איתי פשוט לא הבין מה אני רוצה ממנו , התחלתי להתייאש ושזה קורה אז אתה מתחיל לדבר עם הידיים , ואז מבינים אותך הכי טוב .
הזמנתי מונית לאיזה הוסטל , כאן אני רוצה לציין שהנהג יכול לקחת אותי לאן שהוא רוצה , כי אני פשוט לא ידעתי מה קורה , ההרגשה הזאת הייתה לי חדשה, לא להיות בשליטה ככה , לא להכיר בכלל את המקום , לא לדעת את השפה , ואז המחשבות מגיעות , מה אני עושה פה , מה היה לי רע בבית , היה לי שם נוח , מה הייתי צריך את זה , החרטות התחילו להגיע , סיפרו לי שהמחשבות האלה באות , אבל לא ידעתי שהם יבואו כל-כך מהר.
לה הגענו לסוג של הוסטל , לא היו שם הרבה תיירים וזה הבהיל אותי קצת , לא רציתי להיות שם לבד לגמרי וככה בהתחלה זה הרגיש לי לפחות.
להפתעתי בעל המקום ידע אנגלית , אז יכולתי לשאול אותו שאלות , הוא עזר לי לצאת קצת מההלם ולהבין מה קורה איתי