כדורגל, אהבה וסמים אחרים..- פרק 2- חדש

מנקודת המבט של נועה-
הגעתי הביתה בערב, מהצילומים של הסדרה החדשה שאני משחקת בה. "מלך!" צעקתי בחיוך וקפצתי על לידור. הוא צחק. "שמח שזה הגיע גם אלייך" הוא אמר בחיוך ונישק אותי. "איך לא?!" שאלתי. "כל כך התבאסתי שלא היית שם" הוא אמר וליטף את פניי. "אתה יודע כמה הייתי רוצה לבוא" אמרתי. "פשוט.. העבודה והכל, לא נתנו לי" אמרתי. "אני יודע" הוא אמר. "אבל העיקר שניצחתם את השוודים" אמרתי בחיוך. הוא צחק. "הגרמנים" הוא תיקן אותי בחיוך. "מה זה משנה, תנשק אותי כבר" אמרתי. הוא חייך ונישק אותי.
"יפה שלי, התבטל האימון בוקר" לידור אמר לי בחיוך כשיצאתי מהמקלחת. "והיום אין לי צילומים" אמרתי בחיוך. "סוף סוף בוקר שקט" הוא אמר בחיוך. הפלאפון שלו צלצל. "אה אלמקייס?" הוא שאל והתיישב לידי. "שמעתי שמעתי" הוא אמר ושיחק עם שיערי. "לאן?" הוא שאל. הסתכלתי עליו. "נועה, ארוחת בוקר עם אלינור וסער?" הוא שאל אותי. הנהנתי ונישקתי אותו נשיקה קצרה. "אנחנו נבוא" הוא אמר. "ביי" הוא אמר וניתק. "אלי סיפרה לי שהיא מדגמנת עם אייל היום" אמרתי כשהתקדמנו למכונית. "חלפון?" הוא שאל. הנהנתי. "בטח סער עשה לה סצנות" הוא אמר בחיוך. חייכתי. "כדורגלנים זה פשוט עם קנאי" אמרתי. "זה לא זה.. יש ביניהם איזה משהו לא פתור כבר כמה שנים. אני יודע שאם חלפון היה מתנשק איתך בסדרה שלך, הייתי הורג אותו, אז אני מבין את סער לגמרי" הוא אמר. "אבל זה רק משחק" אמרתי. הוא הסתכל עליי. "שום דבר זה לא רק משחק" הוא אמר בחצי חיוך. "מקווה שאין לך תכנונים להתנשק איתו בזמן הקרוב, או הרחוק" הוא אמר. "לא שידוע לי" אמרתי בחיוך.

מנקודת המבט של לידור-
"שלום שלום" אלמקייס אמר לי בחיוך והוריד את המשקפי שמש. "בוקר טוב" אמרתי בחיוך ונתתי חיבוק לאלי. התיישבנו ואכלנו ארבעתנו, מנסים להתעלם מהפפארצי שתקועים לנו בתחת.
סיימנו לאכול, ואני וסער נסענו לאימון שנדחה מהבוקר לצהריים. "ביי יפה שלי" אמרתי לנועה ונתתי לה נשיקה מהירה. "תהנה" היא אמרה בחיוך.
"אז מה לידור?" סער אמר לי בדרך למגרש. הסתכלתי עליו. "אתה והבלונדה, זה רציני אה?" הוא שאל בחצי חיוך. "זה מרגיש ככה" אמרתי. "היא אחלה, אתם נראים טוב ביחד" הוא אמר. "גם אתם" אמרתי בחיוך. "אתה מתכוון לזרז עניינים לחופה או שאתה ברגוע?" הוא שאל. "אני לוקח את הזמן, כלום לא לחוץ לי. אנחנו צעירים עוד" אמרתי. "שבוע הבא אתה לוקח אותה איתך למשחק בצרפת?" הוא שאל. "כן" אמרתי. "אז אל תיבהל אם היא מתכננת להתחתן בזמן הקרוב" הוא אמר בחיוך. לא מתאים לי להתחתן עדיין. ממש לא. אני בן עשרים ושלוש בחייאת ראבק, אני עוד ילד קטן.
"מחר יש לך ולנועה רעיון אצל פינס" הסוכנת שלי התקשרה אליי בדרך חזרה הביתה מהאימון. "גם כן הוא, לא סובל אותו" מלמלתי. "הוא מת עליך. שכחת כמה הוא החמיא לך בפעם הקודמת?" היא שאלה. "הוא מלחיץ אותי" אמרתי. היא צחקה. "אוי, שכחתי לגמרי, מחר יש את הפתיחה של המסעדת שף החדשה של דוד שלך. אתה חייב להגיע, כל העיתונים מתכננים לתפוס תמונה שלך ושל נועה, ואני לא אתפלא לאיזה כתבה נוספת" היא אמרה. "אנחנו נהיה שם. אני לא מבריז ממשפחה" אמרתי וניתקתי.

מנקודת המבט של רוני-
יצאתי מהעבודה, והגעתי לעוד לילה לבד בבית. אני כל כך שונאת את זה שאין לי חבר קבוע. שונאת סטוצים. שונאת. ואני לא מצליחה להתרגל לבחור אחד. מה לא בסדר אצלי? "אלי" התקשרתי לאלינור. "היי" היא אמרה לי. "את באה הערב למסיבה של טומי כן?" שאלתי. "אין מצב, אני בדרך לצילומים לפלפל" היא אמרה. "זה היום?!" שאלתי בתדהמה. "כן.. את לא מבינה איזה סרט. זוכרת את חלפון?" היא שאלה. "החתיך מהקבוצה של סער?" שאלתי. "זה שסער לא מסמפת משהו" היא אמרה. "איך אפשר לשכוח אותו" אמרתי בחיוך. "אז הוא מדגמן איתי" היא אמרה. צחקתי. "מה סער עשה?" שאלתי. "הוא דווקא קיבל את זה יחסית ברוגע, לא ציפיתי לזה ממנו" היא אמרה. קיבלתי הודעה מנטלי, שהיא לא רואה אותי במסיבה. "טוב אלי, אני חייבת להתארגן, תהני, ותתפרעי לגמרי" אמרתי. "בטח.." היא אמרה. חייכתי וניתקתי.
הגעתי לטמפו, המועדון של טום. ראיתי את סער. טוב, הוא גם חבר קרוב שלו. "מקנא בחלפון אה?" שאלתי בחיוך והתיישבתי לידו. "הרבה זמן לא ראיתי את הפרצוף שלך בסביבה. זה למה הייתי מאושר בזמן האחרון" הוא אמר. חייכתי. "אתה והחוש הומור שלך" אמרתי. הוא סיים בקבוק של בירה, נוסף לאלה שהיו ריקים לידו. "תגידי, איך אני נראה?" הוא שאל. "שיכור" אמרתי. "אני רציני איתך. אני מכוער?" הוא שאל. נאנחתי. "כל הארץ קוראת לך 'החתיך של המדינה', אז כנראה שלא" אמרתי. "אז למה לקחו את חלפון?" הוא שאל. "כי אתה ואלי כל הזמן עושים פוצי מוצי למצלמות, אז עכשיו הם רוצים לראות קצת שינוי" אמרתי. הוא שתק. "טוב, אני צריך ללכת" הוא מלמל והסתכל מאחוריי. הייתה שם בחורה יפה שחייכה אליו. "אלמקייס" קראתי לו. תמיד אני מפחדת שהוא יבגוד באלינור. "תירגעי כפרה" הוא אמר והלך לשירותים.