"תעשי לי טובה!"
ליפז ישבה על הספסל , היא שמעה את האנשים השמחים מסביב.
היא הייתה חיורת מעט , ואז היא שמעה שוב את הבריונים המקומיים.
"ליחננה? תעשי לי טובה! אני צריך קצת פלסטלינה" ושאמר פלסטלינה , התכוון אליה , היא החלה לבכות.
"הינה המכוערת הקטנה בוכה! בואו לראות" אמרה מלכת הרחוב.
ליפז לא יכלה לדבר , היא הייתה חנוקה מדמעות , היא בכתה.
"תינוקת , את בוכה? פחח , אני יפה יותר פי שתיים" אמרה.
ליפז הרגישה שפתאום מתמלא בה כוח מיוחד , מין הרגשה טובה כזאת.
"תעזבו אותי!" אמרה ליפז וזרקה את שלושתיהם על הרצפה.
"ועכשיו , כל פעם שתציקו לי , אני אזרוק אתכם על הרצפה! שמעתם?!" אמרה ליפז בעצבים , והבריונים ברחו משם.
תגובות (6)
סיפור מאוד יפה אהבתי מאוד מאוד
את הסיפור ואת הכתיבה שלך תמשיכי ככה
אוהבת שרית
ובוקר מושלם =)
אני אהבתי. את יכולה לכתוב לי מתישהו משהו מטומטם? אני… במצברוח מטומטם לגמרי! *~*
CATMIO
תקשיבי אין לי מילים הסיפור הזה יוצא מין הכלל,ברם(אבל בשפה גבוהה) תעשי לזה המשך.
אוהבת אושרת
אולסטאר?!
מאיפה הוצאת את זה, תגידי לי?!
התחרפנת על כל הראש או מה?!
חחחחחח אהבתי מאוד!
אבל אותך יותר… 3>
תודה לכולכם (:
אולסטאר לצ'ט (לא של האתר) עכשיו!!
או שאני אוכל אותך – ואת האלפקה שלך – שוב!! מוחעחעחעחעחחע