כדורגל, אהבה וסמים אחרים.. – פרק 1- חדש

הדמויות המרכזיות-
סער אלמקייס- בן 25. כדורגלן בנבחרת ישראל. סטוציונר, אבל דואג שזה לא ידלוף לתקשורת. שיער חום, עיניים כחולות. נשוי לאלינור דקל.
אייל חלפון- בן 24. כדורגלן בנבחרת ישראל. סטוציונר. שיער שחור, עיניים חומות.
לידור ביטון- בן 23. כדורגלן בנבחרת ישראל. בלונדיני, עיניים ירוקות. חבר של נועה בן דוד.
אלינור דקל- בת 23. דוגמנית ישראלית. שיער חום גלי ועיניים ירוקות. נשואה לסער אלמקייס.
נועה בן דוד- בת 22. שחקנית. בלונדינית עם עיניים חומות. חברה של לידור ביטון.
רוני בלום- בת 23. עורכת דין. שיער שחור מתולתל, ועיניים כחולות. רווקה.

-פרק 1-

מנקודת המבט של סער-
עמדתי מול השער. כולם היו בשקט והסתכלו עליי. המשחק הכי חשוב של העונה. הגול הכי חשוב של המשחק. אני חייב להבקיע. מולי עומד השוער המזדיין של גרמניה. גם כן, הנאצים האלה. הסתכלתי אל הקהל, וראיתי מרחוק את אלינור. אסור לי לאכזב אותה. אסור לי לאכזב את כולם.
"גוללל!!" כולם צרחו, ורעש של מחיאות כפיים הקיף אותי. בשנייה אחת הייתי על הרצפה, כי כל הקבוצה קפצה עליי. אוקיי, לא יהיו עליי תגובות רעות הפעם. מצוין.
התקדמתי לחדר ההלבשה, וכל הכתבים המעצבנים התעלקו עליי. "סער!" אחת הכתבות קראה לי. נעצרתי והסתובבתי אליה. היה לי מצב רוח טוב. "איך אתה מרגיש אחרי שהבקעת את הגול הכי חשוב בעונה?" היא שאלה בחיוך וכיוונה אליי את המיקרופון. "מבסוט לאללה" אמרתי בחיוך. היא חייכה, והסתכלה מאחוריי. "חלפון!" היא צעקה. הוא נעמד לידי. אני לא סובל את הבן אדם הזה. לא מבין מה הוא עושה בקבוצה שלי. "יש שמועות על זה שהקשר בין שניכם לא משהו" היא אמרה. "אני וחלפון? מה פתאום" אמרתי בחיוך וטפחתי לו על הגב. שונא אותו, אבל מול המצלמות.. אסור שדבר כזה ידלוף. הוא חייך. "אלמקייס חבר טוב, גם מחוץ למגרש" הוא אמר. "סער, איפה אלינור?" כתב אחד נדחף לראיון. הסתכלתי הצידה, וראיתי אותה מנופפת לי. "תמשיכו בלעדיי" אמרתי בחיוך והתקדמתי אליה. "מלך שלי!" היא אמרה בחיוך ונישקה אותי. "רק בזכותך, נשבע לך" אמרתי לה בחיוך, והתעלמתי מכל הפלאשים של המצלמות שהקיפו אותנו, וכמובן, התחילו לשאול אותנו שאלות.

מנקודת המבט של אייל-
המשחק נגמר. עכשיו הטמבל הזה הולך לחשוב את עצמו כמלך העולם בגלל שהוא הכניס את הגול המזדיין הזה. התקדמתי לחדר ההלבשה, וניסיתי, כמו תמיד, להתחמק מראיונות, אבל אחת הכתבות צרחה לי לאוזן ותפסה בידי. "שלום" אמרתי לה בחיוך, ראיתי שהיא באמצע ראיון עם אלמקייס. "יש שמועות על זה שהקשר בין שניכם לא משהו" היא אמרה. הסתכלתי עליו. "אני וחלפון? מה פתאום" סער אמר בחיוך ונתן לי מכה בגב. חייכתי. צבוע כמוהו בחיים אני לא אהיה, אבל אני יכול לנסות. "אלמקייס חבר טוב, גם מחוץ למגרש" אמרתי בחיוך. "תמשיכו בלעדיי" הוא אמר אחרי שכתב נדחף ושאל אותו משהו. הסתכלתי הצידה, וראיתי אותו ואת אלינור מתנשקים ומחייכים חיוכים צבועים למצלמות. גם זבל של בן אדם, וגם מקבל את הבחורה הכי יפה שאני מכיר. למה זה מגיע לו ולא לי? "אייל, הבחורות הישראליות, וגם כמה מהבחורים, היו רוצים לדעת אם אתה רווק" היא אמרה בחיוך. "רווק לגמרי" אמרתי, לא יכולתי להוריד את עיניי מהדיבורים הצבועים של אלינור וסער. "איך בחור כמוך יכול להיות רווק?" היא שאלה בחיוך. "החיים לא פיירים" אמרתי בחיוך. "תסלחי לי, אבל אני חייב ללכת" אמרתי, ניסיתי להיות מנומס, ונכנסתי לחדר ההלבשה.
"חלפון" הסוכנת שלי התקשרה אליי כשהייתי בדרך הביתה. "אה סיגל?" שאלתי והדלקתי סיגריה. "מה נסגר בסוף עם הדוגמנות לפלפל?" היא שאלה. "מה נסגר, כלום לא נסגר" אמרתי. "למה?" היא שאלה בחוסר אונים. "כי אני לא דוגמן" אמרתי. "אתה נראה כזה. כולם היו רוצים לראות אותך על פוסטרים" היא אמרה. "שכחי מזה, לא עושה את זה" אמרתי. "זה הרבה כסף, חלפון" היא אמרה. "כסף זאת לא הבעיה" אמרתי. "אה, שכחתי להגיד לך מי מדגמנת איתך" היא אמרה.

מנקודת המבט של אלינור-
"מה ציפי?" שאלתי כשנכנסנו הביתה. "מחר הצילומים לפלפל, את זוכרת, כן?" היא שאלה. "כן, ברור. מי נסגר בסוף?" שאלתי. "עזבי אותך מעבודה עכשיו" סער אמר לי בחיוך ונישק את כתפי. "שנייה" אמרתי לו. "אייל חלפון" היא אמרה. הסתכלתי על סער. זה לא יהיה קל. "את.. את בטוחה?" שאלתי. "מה אני אעשה, הם רוצים אותו" היא אמרה. "טוב.. אני אדבר איתך אחר כך" אמרתי. "אוקיי" היא אמרה. ניתקתי את השיחה. "מה היא רצתה?" הוא שאל אותי בחיוך ונישק אותי. "אתה זוכר שמחר הצילומים לפלפל?" שאלתי אותו. "איך אפשר לשכוח" הוא אמר. "אז.. אייל הולך לדגמן איתי" אמרתי במהירות, מנסה להישאר אדישה. "איזה אייל?" הוא שאל. "חלפון" אמרתי. הוא קם מהמיטה. "זה רק צילומים" אמרתי, ראיתי שהוא עצבני. "בכל מקום הוא נמצא, הבן זונה הזה" הוא מלמל. "סער, עזוב, אני אבטל" אמרתי והרמתי את הפלאפון. "את לא תבטלי" הוא אמר. "אני בסדר עם זה" הוא אמר וניסה לחייך. חייכתי. "בטוח?" שאלתי. "כן" הוא מלמל והנהן. "תבטיחי לי שהשפתיים שלך יישארו שלי" הוא אמר. "ברור" אמרתי בחיוך ונישקתי אותו.