dana123
:,( איזה יופי ! חחחחחח שמעווו אני יודעת שהסיפור לא היה ממש על וואן די.... אבל בקרוב הם יצאו לסיבוב הופעות והסיפור יהיה קצת יותר מציאותי עם כל מה שקשור ללהקה.. יותר מעריצים ודברים הגיונים לחיי השיגרא שלהם...

הזכרתי בפרק הזה את החתונה של המנהל שלהם בלונדון מהעונה הראשונה כי רציתי שתזכרו איך הם הכירו והכל... רציתי שתיזכרו גם את העונה הראשונה כי ממש התגעגעתי אליה :P
אזזז סתם הזכרתי את זה כי ממה אהבתי את הפרק הזה, בדיוק קראתי אותו אתמול. שהוא גילה שהיא לא מיילי אלא אלה... זוכרים את מיילי? חחחחח כן גם אני לא ממש זכרתי אותה!.

בקיצור! אני לא אחפור יותר.. תגיבו תגיבוווווווו אוהבת המון ♥

מציאות מדומה 1D עונה 2 – פרק 23

dana123 01/07/2013 1279 צפיות 9 תגובות
:,( איזה יופי ! חחחחחח שמעווו אני יודעת שהסיפור לא היה ממש על וואן די.... אבל בקרוב הם יצאו לסיבוב הופעות והסיפור יהיה קצת יותר מציאותי עם כל מה שקשור ללהקה.. יותר מעריצים ודברים הגיונים לחיי השיגרא שלהם...

הזכרתי בפרק הזה את החתונה של המנהל שלהם בלונדון מהעונה הראשונה כי רציתי שתזכרו איך הם הכירו והכל... רציתי שתיזכרו גם את העונה הראשונה כי ממש התגעגעתי אליה :P
אזזז סתם הזכרתי את זה כי ממה אהבתי את הפרק הזה, בדיוק קראתי אותו אתמול. שהוא גילה שהיא לא מיילי אלא אלה... זוכרים את מיילי? חחחחח כן גם אני לא ממש זכרתי אותה!.

בקיצור! אני לא אחפור יותר.. תגיבו תגיבוווווווו אוהבת המון ♥

~~~נקודת הבמט של אלה~~~

"שמעתי שעשית חתיכת סצנה באולם." נייל חייך עם היידים שלו על הלחיים שלי שהגיעו לשם באינסטינגט ישר אחרי שהוא עזר לי לקום מהריצפה. צחקקתי והנהנתי לפני שבדיוק זאיין התקדם לכיוונינו כולו מחוייך. הוא חייך אלי חיוך נעים והחזרתי לו חיוך מזוייף.. עוד לא הייתי ממש במצב רוח. "אבל מצד שני אני רואה שזאיין דווקא מרגיש אחרת לגמרי" אמרתי לכולם ולזאיין כשהוא הגיעה מחוייך מאוזן לאוזן והוא התחיל להסמיק כמו ילדה קטנה. כולנו התחלנו לצחוק עליו אבל החיוך שלו לא ירד מהפנים. "היי מר עגבניה.. מה קרה לך שאתה כזה מאושר?" הארי שאל כשגם הוא קם מהריצפה. "אין לי מושג על מה אתה מדבר" הוא אמר. עדיין עם חיוך ענק מאוזן לאוזן.
"אני מנחש שזה קשור לאביה" לואי אמר וכולנו חייכנו כשדיי הבנו מה הלך בינהם. אני שמחה שהם השלימו, זאיין אף פעם לא היה נראה מאושר יותר מעכשיו. "עכשיו אני מבין" ליאם דיבר בפעם הראשונה וכולנו צחקנו. "היי תקשיבי אלה, את צריכה לבוא לאולם אירועים. זה חשוב" זאיין אמר לפני שגרר את היד שלי וכולם הלכו אחרינו לאולם. לא הבנתי מה הוא רוצה ופשוט ניגררתי אחריו בכוח. "מה קורה כאן?" שאלתי כשכל כיתות ט'-יב' היו בתוך האולם הכמעט חשוך שהיה נראה כמו אולם מופעים עכשיו. היה רעש מהדיבורים של כולם ובקושי הצלחתי לראות משהו. עמדנו מול הבמה הגדולה עם המון אנשים מסביבנו כזאיין עדיין אכז לי ביד. "חכי ותראי" הוא אמר לי כאילו גם הוא לא ידע בעצמו. הסתכלתי לצד שלי כדי לשאול את הארי אם הוא יודע מה הולך כאן אבל הוא כבר לא היה שם ליידי. "לואי מה קרה כאן?" שאלתי את לואי שעמד שם במקום. "אני לא יודע אבל אני מתחיל לפחד" הוא לחש לי באוזן וקימטתי את הגבות שלי. "למה?" צחקקתי מהמוזרות שלו. "רואה את הבנות האלה שם שנראות כיתה ט?" הוא הצביע עם הראש ואני חיפשתי עם העיניים עד שמצאתי חבורה של בנות שבאמת היו כיתה ט' עומדות שם כאילו מחפשות מישהו בלחץ. "אההממ" הנהנתי. "יש להן חולצות של וואן די. אני לא חושב שזה המקום הכי טוב בשבילנו להיות בו עכשיו" הוא לחש בלחץ ולא יכולתי שלא לצחקק לעצמי. האמת שהוא דיי צודק, אבל המנהל אמר שאסור לשום בת להתקרב אליהם, אז זה לא כמו מקום ציבורי. זה יותר בטוח.
"אל תדאג לואי, אני בטוח שהן כאן בשבילי" נייל הצטרף לשיחה שלנו וחמישתנו צחקנו ממנו בזמן שלואי גלגל עיניים.

פתאום נהייה אור וראיתי את הארי על הבמה. "אחד, שתיים, אחד שתיים.. כולם יכולים לשמוע אותי?" הסתכלתי למעלה כדי לראות את הארי עומד על הבמה המוארת. פתאום כל הבנות התחילו לצרוח כאילו אשכרה היינו בהופעה שלהם. הארי התחיל לחחיך כמו שהוא תמיד עושה כשהוא בסביבת מעריצים.
"מה לאזעזל הוא עושה אני קופאת כאן!" אמרתי לבנים כשרעדתי מהקור שהיה באולם.
"יופי מעולה. קודם כל יש לי כמה חברים שרוצים להגיד כמה מילים." הוא אמר מחפש את הקהל על העיניים. דניאל ואביה עלו לבמה והנהנו לו ממש לפני שהוא נתן להם חיוך וירד ממנה.
"היי כולם" אביה אמרה מחייכת לתוך המיקרופון. "כמו שחלקכם יודעים, החברה הכי טובה שלנו אלה עברה תקופה קשה בחודשים האחרונים ואנחנו דיי הגורם העיקרי" דניאל אמרה מחייכת במובכות.
"אויי לא" לחשתי לעצמי והכנסתי את הראש לשתי היידים שלי. "מה?" לואי שאל אותי וגם שאר הבנים הסתכלו עלי.
"הן הולכות להתנצל, מול כל הבצפר." ליאם אמר במקומי. "אתם רואים… קפצנו למסקנות. הפננו את הגב אליה בלי אפילו לשאול אותה לגבי זה. איזה מין חברות הכי טובות אנחנו?" אביה הוסיפה.
"אנחנו יודעות שאנחנו טעינו, אלה. אנחנו רוצות שתדעי את זה. אנחנו כל כך מצטערות שעזבנו אותך כשהיית צריכה אותנו הכי הרבה." הקול של דניאל נשבר בסוף. הרגשתי את העיניים שלי מתחממות.
"אנחנו אוהבות אותך אלה, עשית הכל בשבילנו ואנחנו פשוט דקרנו אותך בגב" אביה אמרה.
"אנחנו מצטערות. אני יודעת שכבר סלחת לנו אבל אחרי מה שקרה… זה קל מדי. מגיע לך לשנוא אותנו עוד קצת" דניאל אמרה ושתיהן הלכו מהבמה, מנגבות לעצמן את הדמעות.

הארי נכנס לתוך הבמה ושוב הצרחות חזרו. "זה כל כך מוזר לראות את זה מהצד השני של הבמה" זאיין אמר מחוייך ושאר הבנים הסכימו איתו נרגשים מסתכלים מסביב לבנות הצרחות. וכל זה בגלל הארי. ואני היחידה שלא הרגשתי את התחושה… אלוהים אני כזאת לא קשורה.
העיניים של הארי חיפשו שוב את הקהל. הרגשתי את נייל מנדנד לי אבל התעלמתי ממנו. לא יכולתי להוריד את העיניים מהארי. "אז, אמ… אני באותו המצב כמוהן." הוא אמר מצביע לכיוון של דניאל ואביה שעזבו את הבמה. "טוב.. אז הנה זה בא. אמרתי לך שאני לא אוותר עלייך. אני יודע שלשמור אותנו בסוד הרג אותך אבל לא הייתה לנו ברירה אז. אבל יש לנו ברירה עכשיו. אני יודע שלא מגיע לי הזדמנות שנייה אבל אני מבקש ממך בכל מקרה כי אני אוהב אותך." צרחות של בנות מהקהל באו כשכולן חשבו שיש להן סיכוי קטקטן שאולי איכשהו זה עליהן… אני לא מבינה למה הן צורחות מכל דבר. זה קצת מלחיץ. לואי סובב את היד שלו מסביב לכתפיים שלי ומחץ אותי בקליל כשראיתי שהארי עדיין מחפשת את הקהל. "אני לא מאמין" שמעתי את ליאם צוחק יחד עם שאר הבנים וגילגלתי להם עיניים לפני שחבטתי בכל אחד. אפילו שהיה ממש רעם של בנות צועקות בקהל ובכלל לא שמעו אותם, עדיין רציתי שהם ישתקו.

"כן, אני אוהב אותך אלה ג'ונסון. ואני יודע שזה אולי לא נחשב 'להצהיר את זה לעולם' בכך שאני מודה בזה מול התיכון שלך. אבל אני בטוח שזה יופץ לעולם בקרוב מאוד. אני אהיה לגמרי מטומטם אם אני אתן לך ללכת שוב. אז אל תתני לי ללכת. אני שונא את זה שפגעתי בך אלה, אני שונא את העובדה שבכית בגללי. אני מבטיח שאני לא אתן לך ללכת שוב, לאן שלא תלכי, אני אעקוב אחרייך. ולאן שאני לא אלך, אני אגרור אותך איתי." נשכתי את השפתיים שלי בגלל החיוך שעלה לי לאט. "את גורמת לי להיות אדם יותר טוב, את גורמת לי לרצות להיות אדם יותר טוב… זוכרת את היום של החתונה של המנהל שלנו בלונדון? שהלכנו על החוף וכעסת עלי כי הייתי כל כך אנוכי. רק רציתי לראות אם תוכלי ליפול בקסם שלי. ואני שונא את עצמי על זה. אבל שנית אותי והכל זה רק את. את הדבר הכי טוב שקרה לי. רק עוד סיכוי אחד, זה כל מה שאני מבקש."

"הארי אני אוהבת אותך!!!" בחורה צרחה מהקהל וסחפה אחריה גל של צעקות. "תני לו צ'אנס!" עוד כמה בנים ובנות צעקו.
"אני אסלח לך!" עוד בחורה צעקה שגרמה לי ולבנים לצחוק. "אני יודע שאת איפה שהוא כאן אלה. השיר הזה בשבילך." וזה היה הסימן של הלהקה שניגנה מאחוריו התחילה לנגן. "dont let me go" הוא אמר למיקרופון לפני שהתחיל את השיר:

Now you were standing there right in front of me
I hold on it's getting harder to breathe
All of a sudden these lights are blinding me
I never noticed how bright they would be

I saw in the corner there is a photograph
No doubt in my mind it's a picture of you
It lies there alone in its bed of broken glass
This bed was never made for two

I'll keep my eyes wide open
I'll keep my arms wide open

Don't let me
Don't let me
Don't let me go
'Cause I'm tired of feeling alone

Don't let me
Don't let me go
'Cause I'm tired of feeling alone

I promised one day that I'll bring you back a star
I caught one and it burned a hole in my hand oh
Seems like these days I watch you from afar
Just trying to make you understand
I'll keep my eyes wide open yeah

Don't let me
Don't let me
Don't let me go
'Cause I'm tired of feeling alone
Don't let me
Don't let me go

Don't let me
Don't let me
Don't let me go
'Cause I'm tired of feeling alone

Don't let me
Don't let me
Don't let me go
'Cause I'm tired of feeling alone

Don't let me
Don't let me go
'Cause I'm tired of sleeping alone.

"אני לא מאמין שהוא עושה את זה!" ניל צווח. "אלוהים זה כל כך מתוק!" ג'סי הופיעה משום מקום מהצד השני שלי. "את כזאת מזליסטית!" ילדה מכיתה ט או י שהייתה מאחורי זיההתה אותי, אפילו שלא ממש הכרתי אותה.
השארתי את העיניים שלי עליו. הוא עדיין הסתכל דרך הקהל, תוהה איפה אני. הראש שלו הסתובב אל הכיוון שלי והעיניים שלי לכדו את שלי כשהוא שר את החלק האחרון של השיר.
אל תבכי, אל תבכי, אל תב– הו לאזעזל, אני בוכה! בהרה ניגבתי לעצמי את הדמעות כשהוא ירד מהבמה והתחיל ללכת לכיווני כשהשיר נגמר. כל הזמן הזה, פשוט לא יכולתי להוריד ממנו את העיניים.
הוא היה עכשיו מולי, בהשיג יד. החזקתי את הנשימות שלי כשהיה נראה שהזמן עוצר. התחלתי להילחץ, לא ידעתי למה אבל נילחצתי. הוא סיים את השיר, הפיל את המיקרופון, החזיק לי בפנים ולחש לי. 'אני אוהב אותך' לפני שנישק אותי מול כל בית הספר. כל התיכון שלי. מול כל הילדים שהחזיקו פלאפון וצילמו את הכל, מוכנים למכוק את זה לרכילויות. בקרוב כל העולם ידע עלינו.
תהיי מוכנה לזה אלה. את יוצאת עם הארי סטיילס.


תגובות (9)

מהממםםםםםםםםםםםםם אני דורשת פרק עכשיווווווווווווווווווווווו פליזזזזזושששש

01/07/2013 04:09

אוי איזה חמודים… (מישהו יודע איך כותבים מאמי ברבים?חחח)
תמשיכי מהרררררר

01/07/2013 04:12

סוף סוף הם ביחד!!
אני מאושרת :)
תמשיכייי

01/07/2013 05:38

המשך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! מתה על הסיפור הזה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

01/07/2013 05:38

תמשיכיייי

01/07/2013 07:42

חחחחחחחחחחחח שוש כותבים מאמים… ניראלי… ועאעאעאעאעאעאעאעא אני דורשת המשך עכשיווווו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! ועוד מליון סימני קריאה…

01/07/2013 08:13

מושלםםםםםםםםם!!! הסייייפור מושלםםםם, העונהה הקודמת מדהימההה וגם זאת!!
זה אומר שאת חייבת להמשיייך במהירות !!
אוהבתתתת המון המון ❤❤❤❤❤

01/07/2013 15:36

זה אחד ההההסייפוריםםםםםםם
מאוהבת בזה כלכךךךך
בבקששששה תמשיכיייייייי
זה מושלם כלכךככךכךכךככךכךכך
פליז תמשיכיייי
חולה על זההההה
לאאאב יו

02/07/2013 03:53

חחחחח מהמם
תמשיכייייייייייייייייי

02/07/2013 13:22
14 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך